יצור אופל

הם נכנסו למעגל. חמישה מכל קבוצה. אני מזהה את סיריוס, ג'ארד, מייסון, בלה וטום.  סיריוס פוסע קדימה. החולצה שלו עומדת להיתפקע מרוב שרירים. מהצד השני דמות גדולה במעיל ארוך פוסעת לכיוונו של סיריוס.

אני רואה את סבא של אנג'לינה מתפרץ למעגל יחד עם גבר גבוהה ואישה בעלת שער מדובלל. השלשיה שולפת שרביטים.

הארי פוטר סורק את האנשים ומבטו נתקל בסיריוס.

"סיריוס?!" סיריוס מפנה את מבטו להארי וניגש לחבק אותו.

"מה אתה עושה כאן?"

"מיישב חילוקי דעות."

הארי מביט בי ואז בבראד. הוא מסתכל על האנשים בתהדמה.
"הם-?" סיריוס מהנהן.
הארי מתנער.
"טוב, ילדי המשיכו במסיבה, ואתם." הוא מסתכל עלי ועל בראד," בואו איתי.
אני מסתכל על האורחים בתתנצלות ומושך בכתפיי לעבר אנג'לינה.
אני פוסע עם חברי ללהקה לבית הרעוע.
האיש הגדול במעיל נוהם,
"מי אתה שתיתן לי פקודות סבא!"

הארי פוטר מסתובב,"אתה יודע מי אני?" הוא שואל.
הבזק של פחד נראה בעיניו של ראש בית הערפדים.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אנחנו בסלון קטן מדי, לישויות ענק.

אני מיד ניגש אל בראד,
"הם עקבו אחרינו,"

"אני יודע!" הוא משיב. "
גם אני דברתי איתם.

הזאבים והערפדים מתחילים להתווכח.

"טוב. אחלאה להבנה הזאת צריכה להתרחק מהחבר שלי!" בלה מנופפת בזרועותיה.

"כן, טוב. הבהמה הזאת, חלאה שכמותה-"

סיריוס משמיע שאגה. כולם משתתקים.
"אני, סיריוס רמוס לופין. בנו של טד לופין. מצווה על הערפד להתרחק מבן-חסותי!"

דממה.

הארי מסתכל עלי.
"בבקשה. רק בינתיים. עד שזה ייגמר. תניחו להם."

אני מבולבל.
"עד שמה ייגמר?"

כולם מסתכלים עלי.

אופס.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני יוצא מהבית הגדול והולך לטייל. בדרך אני פוגש את אנג'לינה.

"היי," אחנו מתחילים ללכת ביחד.
"אני מצטער שהרסתי לך את המסיבה, אני מצטתער."

"היא מסתובבת השיער השחור שלה מתנופף ברוח.
"אז אתה יכול לפצות אותי".

האי מתקרבת אלי. אני רוכן.

פתאום שפתותינו נפגשות. סוף-סוף. אני מתחיל ללטף את גבה בעדינות-

זה הפסיק מהר מידי.
אני נסוג.
"סליחה, אנג'לינה. זו הייתה טועת."

אני מסתובב ורץ אל תוך הלילה.

הפרק הקודם		הפרק הבא