ילדי פלא

"הארי - רון! אני -" הרמיוני נכנסה לחדר המועדון, מתקרבת ישר אל חבריה. הנערה חסרת השכל הזו, חשב ניקו בזעם, ככה היא מסכנת אותנו. היא לא חושבתצ שיש סיבה לכך שאנחנו שומרים את הזהות שלנו בסוד? הוא ידע שלא תהיה לו הזמדנות נוספת, ולכן תפס בידה ומשך אותה הצידה.

"היי - מה אתה עושה בחדר המועדון שלח גריפינדור?" שאלה, ממטירה עליו מטח שאלות, "אתה לא סלית'ריני? ואיך בכלל יש לך את הסממא? תאליה סיפרה לך מהי?"

"לא - עקבתי אחרייך." הוא אמר בשקט, "מה את חושבת שאת עושה?"

"מדברים עם החברים שלי?" שאלה הרמיוני, מדגישה את המילה 'חברים'. " מה שאתה לא, ליתר דיוק."

ניקו משך בכתפיו, "אבל אני, לפחות, מגן על החברים שלי."

"אני מגנה על הארי ורון -" היא פתחה, ואז תהתה, "על מי אתה מגן?"

"אני מגן על תאליה, פרסי ואנבת'," אמר ניקו בכעס, "למה את מנסה לחשוף אותם?"

"לחשוף אותם?"

"את עמדת לספר לחברים שלך את תוכן השיחה שצותת לה," הסביר ניקו, "ממש לא יפה מצידך."

"מה אתה רוצה - הם מתחמקים מאיתנו -"

"וזה אומר שיש לך את הזכות לחשוף את הסודות שלהם?"

"ומי אתה שתחליט מה בסדר ומה לא?" היא קראה בזעם, "אתה בכלל לא מכיר אותי. מי אתה שתשפוט את המעשים שלי?"

"הזכויות שלי, לפחות, באות ממקום טוב יותר מהכוונות שלך." אמר ניקו, מתחיל להתרחק משם, "אני יודע את הסוד שלהם. ואני בהחלט מאיים עלייך. אם תגלי את הסוד שלהם, אני עוד אדאג שקללה תעמוד על ראשך." ואז הוא התחיל לרוץ משם.

משום מה הדבר העלה דמעות בעיניו כמעט מיד. בכל זאת, הוא נשמע בדיוק כמו אביו. אכזרי כמוהו. מרושע כשמאיימים על הקרובים שלו. הוא זכר עוד פעם אחת בה צעד בשדות אופוסום ואחד מהמתים דרש ממנו דבר מה. כשברח לאביו הוא רדף אחריו, ואז אביו עינה אותו עינויים קשים ושלח אותו לעינויי נצח.

זה היה קשה מדיי.

הוא נאנח. בכל מקרה, למחרת בערב מתקיימות התוצאות של גביע האש. אולי מוטב לו פשוט לחכות.

~*~

"ניקו - דיברת עם הרמיוני היום, נכון?" זו הייתה תאליה. כמובן. ניק הסתובב אליה, תוהה.

"נכון." הוא הודה. תאליה הזכירה לו את ביאנקה משום מה. הוא מעולם לא הצליח לשקר לה.

"על מה דיברת איתה?"

"היא צותתה לשיחה של אנבת' ופרסי," הוא הסביר במעט התגוננות, "עמדה לנסות לסחוט מהם את הסוד שלהם."

"זה לא מתאים לה," תהתה תאליה, "היא ילדה סקרנית. אבל אין לה כוונות רעות."

"איך למדת להכיר אותה?"

"תאמין לי, אני יודעת מה אני אומרת."

ניקו נאנח, "בסדר. אז מה את מציעה לעשות?"

"אתה - עזוב את זה. אני אטפל בהכל. חכה לתוצאות מגביע האש, אם תיבחר תהיה לך הרבה עבודה, וההתעסקות בפרטים הקטנים תקלקל לך את הניצחון. סמוך עליי."

שוב - היא הזכירה לו את ביאנקה. ביאנקה שתמיד אמרה שהוא קטן מדיי. למרות שהיא צדקה בנוגע לגביע האש, הוא החליט לא לשמוע בקולה.

הפרק הקודם