לוחמי האגדה

סיון עלתה למעלה. היא הבינה שהריב הזה עם עומר הוא אין סופי, ושאם מישהוא לא יתנצל, זה לעולם לא יגמר.

ולכן, היא עלתה למעלה, לחדרו של עומר, עם מתנה קטנה ומכתב התנצלות.

''אהההה!!!!'' היא צרחה בזעם. היא לא יכלה להאמין. הוא העתיק את המלכודת שלה?! ועוד כשהיא מנסה להיתנצל?!?!

היא ניסתה להירגע. הוא לא יכל לדעת שהיא באה להיתנצל, חשבה. אבל זה כבר יצא משליטתה. דמה געש באוזניה. ה************************************************** עם אמא של************************************************ אננס **************************************************** בטירה רחוקה שעשויה מה************************************************** מורמונים************************************************* חסר*********************************************************************************************** תפוח ******************************************************** רכבת ********************************************************************* דוחה! אני הולכת לחנוק אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וכך היא עשתה, כשבדרך למטה היא תולשת את הנעל מפיה. אבל בזמן שהיא חנקה אותו ויצרה שיוויון ביניהם, נשמע הדבר שריחף מעליהם בקדרות כל השבוע- אזעקת פולשים. יובל ביקשה מעומר מים מנהר לתה, ושלחה להם טפטפת של שיקוי מחסן פיצוצים- סימן לעוד ניסוי שיקויים מטורף. אני מניחה שאפשר לסלוח לה בקשר לזה, חשבה סיון בזמן שרצה להילחם בפולשים. היא לא מציקה לי כל הזמן בשביל הבידור. היא הספיקה לחשוב על העניין רק עד שהיא שתתה את השיקוי המחסן של יובל ויצאה, כי אז מוחה שבק חיים מרוב הלם. היא העדיפה לחשוב שהיא הוזה: היא לא רצתה להאמין לעיניה.

הפרק הקודם		הפרק הבא