מכתבים לדראקו

שירן הביטה במכתב של דראקו ופלטה נחרת צחוק.
זה החמיא לה שהוא מאוד מתלהב מזה שהם ביחד, אל תבינו לא נכון,
אבל זה גם הצחיק אותה.
"דראקי!
מוחעחעחע גם אני קוראת לך בכינוי!
כן, אתה יכול לקרוא לי שירני.
ואני אבוא אלייך...
היום יום שלישי. מחכה ליום חמישי!
וכן, אני שלך.
מתלהב שכמוך!
אתה כזה חמוד שאתה מתלהב.
אל תדאג, אתה תמיד חמוד!
אה...
זה בסדר שאני אומרת שאתה חמוד?
שלך (הנה, אני גם מדגישה את ה"שלך"),
שירני (גם אני קוראת לעצמי שירני)!"
היא הביטה במכתב.
"אדרו!" היא שוב קשרה מכתב, וחיכתה שדראקו יענה לה.
שירן מאלפוי. דראקו ושירן מאלפוי.
זה דווקא נשמע יפה.
*******
הערת הכותבת: בודקת איך זה נשמע עם השם האמיתי שלי. כן, זה נשמע יפה.
*******

דראקו ראה את אדרו, הינשוף שלו, וחייך.
הוא חטף את המכתב עוד לפני שאדרו נחת,
והינשוף הקטן חטף סחרחורת.
הוא קרא את המכתב לאט, מקווה שזה אמיתי.
"קלף!" הוא צווח בקול צורמני, וגמדון בית קטן הגיש לו פיסת קלף.
"הנה אדונילי. אני מקווה שאדונילי מרוצה מברודי. שאביא-יביא לך עוד משהו?" אמר הגמדון.
"כן. ברודי, תביא לי גם נוצה ודיו"

הפרק הקודם		הפרק הבא