חצויים קסומים

הפרק שלך

כאשר התעוררתי בבוקר הופתעתי לגלות פתק מונח על-יד משקפיי.

בפתק היה כתוב בכתב יד מסודר ויפה שלא ראיתי מעולם:

היי הארי ורון!

זאת פייפר... אני מחכה לכם ליד המגרש קווידיץ'.

יש לי מטאטא, השאלתי אותו מילדה בשם ג'יני, היא ממש נחמדה!

בואו מהר!

התעוררתי במהירות וניערתי את רון.

הוא התעורר בגניחת "די אמא", כמו שקרה בכל פעם שהערתי אותו.

התלבשנו ולקחנו את המטאטים.

רצנו בזהירות ובשקט מתחת לגלימת ההיעלמות אל המגרש.
היה די קשה לרון להתקופף כך שרגליו הארוכות לא יראו מקצה הגלימה. 

פייפר עמדה ליד הדשא כשהמטאטא בידה.

"היי!" היא צועקת ומנופפת אלינו.

אפילו ממרחק של יותר משישים מטרים אפשר לראות שהיא בכתה בלילה.

עיניה כל-כך אדומות ונפוחות שזה גורם לי להיות עצוב.

"היי." אני אומר כשאנחנו נמצאים ממש לידה. "מוכנה לשיעור הראשון בקווידיץ'?".

"אף פעם לא הייתי מוכנה יותר למשהו." היא אמרה, קופצת במקומה.

חייכתי. "נהדר.".

אם יש משהו שאפשר להגיד על פייפר, זה שהיא נולדה לשחק קוידיץ'.

מהרגע שהיא עלתה על המטאטא הבנתי שהסגתי רודפת חדשה.

היא הייתה, מהירה, גמישה, חכמה, ובעזרת קולה בלבד היא גרמה לי לנטוש את הקואפל ולמסור לה אותו.

"מה את אומרת?" שאלתי אותה אחרי שירדנו מהמטאטים, "את רוצה להיות הרודפת החדשה שלנו?".

פייפר חייכה והנהנה.

"אם יש משהו שהייתי רוצה יותר מיזה, אז ליאו יפול מהשמים." היא אמרה והצביעה למעלה.

"למעשה, יש משהו שאני רוצה יותר מזה- שליאו יפול מהשמים."

מה אתם אומרים?! סליחה שהפרק קצר... 

הפרק הקודם		הפרק הבא