על העבר ועל מה שלא נגמר

"לא היית צריכה לשקר".

המשפט הזה הדהד בראשה של עומר למרות שעברו כבר שנתיים מאז שזה קרה.

שנתיים נוראיות, אכזריות וקשות במיוחד.

המשפט הזה היה המשפט האחרון שהיא שמעה מאליאנה.

היא חלמה עליה שוב.

לילה אחרי שהיא שיקרה לדראקו.

#פלאשבק- שנתיים קודם לכן#

"רצית לדבר איתי על משהוא?" שאל דראקו.

ניצוץ של תקווה נשמע בקולו.

"כן." נאנחה עומר.

איך היא תעשה את זה?

העיניים של דראקו היו מלאות באותה התקווה.

הן התחננו בפניה שתשכח את תוכניתה ותסכים לו.

ולרגע היא התפתתה לעשות כן.

אבל היא חזקה יותר מהפיתוי הזה.

היא לא יכולה להסכים לקשר הזה שרק יפגע בה ובו.

ומלבד זאת, התוכנית כבר יצאה לפועל.

"אני צריכה לדבר איתך על מה שאמרת לי." היא אמרה.

"כן?" הציפייה התחינה ובעיקר התקווה שגרמה לעומר להתחרת כל כך, מלאו את טון דיבורו.

"אני- טוב, יש לי חבר. אני ממש מצטערת." ועומר באמת התכוונה למה שאמרה.

זאת אומרת, לזה שהיא מצטערת, לא לזה שיש לה חבר.

"או, אמממ, אוקיי." האכזבה נשמעה בקולו.

האכזבה והריסוק.

דמעות עמדו בשולי עינייו, וגם עומר הרגישה שעוד רגע גם היא תפרוץ בדמעות.

לפני שזה יקרה היא הסתובבה וברחה.

מאחוריה נשמע רעש של שולחן שנבעט לקיר וצרחות של "אידיוט!".

#סוף פלאשבק#

לילה לאחר שזה קרה אליאנה הטיפה לעומר.

וזו הייתה הפעם האחרונה מאז שאליאנה ועומר נפגשו בחלום.

כמה ימים לאחר מכן, דראקו נכנס עמוק יותר ויותר לאומנות האופל.

ושנה אחר כך כבר התרוצצו שמועות- ליתר דיוק הארי דיבר על זה הרבה- שדראקו הוא אוכל מוות.

ואם שאלתם או רק עלתה בראשכם השאלה- הארי ועומר השלימו כשבוע לאחר מכן.

עכשיו, באמצע הקרב על הוגוורטס, עומר מוצאת את עצמה עם שרביטו של דראקו מאלפוי מכוון אליה.

והשרביט שלה מכוון לכיוונו.

אוקיי, אל תיבהלו מהקפיצה המטורפת בזמנים.

זה היה הכרחי.

ואליאנה אל תפחדי, אני לא מוציאה אותך מהפאנפיק.

הפרק הקודם		הפרק הבא