מתחילה סערה

אני מסתובב מספיק מהר בשביל לראות את רו משתגעת.

"שמישהו יכבה את זה!" היא צווחת, וכולם עומדים מבולבלים, נבוכים. את מה היא רוצה שנכבה? היא צועדת צעד רועד לאחור, ומתרסקת על הרצפה.

תזוזה מתחילה. אנשים רצים, צועקים, בלי סיבה מוגדרת. מישהו מביא לה מים. "איבדנו את המחסום שלה..." אחד העובדים מסנן. אני פונה אל גלימר, קייטו וקלוב שעומדים לידי. לפי ההבעות על הפנים שלהם אני יודע שגם הם לא מבינים שום דבר.

ואז, בבת אחת, הכל משתתק. מישהו אומר לנו לחזור לאימונים, אבל אף אחד לא זז. כולם מחכים לראות מה יקרה עכשיו, כי ברור שהולך לקרות משהו. העפעפיים שלה זזים. היא מתעוררת.

לרגע היא מבולבלת, ואז הבילבל הופך לבהלה. היא מעבירה מבט מבוהל על כולנו. העיניים שלה מתעגלות, גדלות, כמו עיניי איילה שקפאה מול פנסי מכונית.

ואם חשבתי שעד עכשיו היא צרחה הרבה, אז טעיתי.

דבר ראשון שהיא עושה זה להצביע עליי באצבע רועדת. ואז היא מזנקת עלי כמו שדה קטנה, ומנסה -כנראה- לתלוש לי את העיניים. היא שורטת את הפנים שלי בציפורניים שבורות, ולמרות שהיא כזאת פיצפונת צריכים שלושה עובדים כדי לקרוע אותה מעלי.

"מה זה היה לעזאזל?" אני צועק "מה כבר עשיתי לך?". היא מצליחה לצרוח לי תשובה לפני שגוררים אותה החוצה.

"אתה הרגת אותי!"

עכשיו כולם מסתכלים עלי. אוי, שיט.

מישהו מוכן להגיב???

לא משנה. אולי אני סתם משלה את עצמי שמישהו טורח לקרוא את זה.

הפרק הקודם		הפרק הבא