באי קטן באוקיינוס

----------------------הפאנפיק נכתב מחדש. ממליץ לכם להתחיל לקרוא ישר מפרק 15.-----------------------

תודה לאחי שעזר לי לכתוב מפרק 8 

______________________________________________________________________________________________________________________________

לפי מערכת השעות היה לאחר שיעור צמחי הפלא את השיעור בהתגוננות מפני כוחות האופל , והוא היה במרתפים .

המרתפים היו ממש בקצה השני של הטירה או מה שזה לא יהיה , אז הם הלכו ישר לשם .

"היה שיעור מאוד מעניין , אתם לא חושבים ככה ?" אלה דפנה .

"באמת היה שיעור מעניין " ענה יונתן .

" תראי , זה בכל זאת שיעור ... " אמר אסף .

,"קצת קשה להודות בזה , אך באמת היה שיעור מעניין " אמר יואב .

"הנה , המרתפים כאן " אמרה דפנה .

" מעניין למה שיעור התגוננות מפני כוחות האופל מועבר במרתפים , אולי המורה היא רעה כמו סנייפ או אמברדיג' " צחק יונתן .

"מאוד מצחיק , מאוד מצחיק ..." אמר יואב .

הם נכנסו לשיעור כשהיו כבר מרבית התלמידים .

"בואו , התיישבו ..." אמרה ניקי  .

הם צייתו והתיישבו בשורה השנייה , היחידה שהיה בה מקום .

"אני רואה שכולם הגיעו . נתחיל בשיעור . למי שלא זוכר , שמי הוא ניקי טולסטויה שולה , ואני המורה שלכם להתגוננות מפני כוחות האופל .

"מאלה שבכם ששאלו למה השיעור מועבר במרתפים , אז התשובה היא שהיום נלמד על המנסגר , והוא אוהב מקומות אפלים וחשוכים . אמנם אתם לא רואים אותו , אך הוא כרגע איפשהו בכיתה . יכול להיות שהוא עושה לכם פרצוף מול העיניים ואתם בכלל לא רואים " אמרה ניקי . היו כמה ילדים שעשו תנועות כאילו הם מנסים להבריח יתוש מול הפנים שלהם.

"אך אין מה לדאוג , הוא לא עושה שום דבר כאשר אנו בקבוצה . ליחיד הוא יכול לעשות הרבה רע . בגלל זה נטפל בו כקבוצה " המשיכה ניקי " בעיקרון מה שהוא רוצה לעשות זה לשגע אותנו על ידי כך שהוא עושה פרצופים מפחידים ביותר , אולי לכם זה נשמע מוזר אך יש אנשים שפשוט השתגעו מזה לגמרי כי הם לא הצליחו לישון אחר כך. מי יכול להגיד לי מה היתרון של קבוצה על יחיד במקרה הזה ?"שאלה .

כולם הרימו יד . "כן , מה שמך ?" שאלה ניקי את הילד האמצעי בשורה הראשונה . "שמי הוא ג'ון לואיס , והיתרון של קבוצה על פני רבים במקרה זה שהוא עושה פרצופים לאחד ובינתיים האחרים מטפלים בו עוד לפני שהספיק לשגע מישהו " אמר הילד . "נכון מאוד . שתי נקודות לסיניטרה !" אמרה ניקי והזיקוקים יצרו צורת +2 ." בעוד מספר שניות אני יעשה עליו לחש אילם שיגרום לו להיות נראה , והוא מיד ועשה לכם פרצופים . חשוב לזכור שאלה בסך הכל פרצופים ולא יעשו לכם כלום . הלחש לגירושו הוא "איירס". מוכנים ? הנה זה בא !" היא מילמלה משהו וליד הדלת נראה דבר מוזר הדומה במקצת לרוח . הוא הלך לילד שהיה ממש מאחורי יונתן .

כולם מלבד ניקי הוציאו שרביטים וכיוונו אותם על המנסגר . נשמע קול חזק מכל כיווני הכיתה של "איירס!" והמנסנגר התגלגל לתוך עצמו כצורת מגילה ונעלם .

"כל הכבוד . אז יש לי שאלה , והיא : למה חשוב לו להיות בהתחלה בלתי נראה ? "  שאלה ניקי .

"כי אז הוא יכול להפתיע " אמר ילד מהשורה הראשונה . " אסור להתפרץ , הצבע ואז תוכל לקבל רשות דיבור . שתי נקודות מסיניטרה " אמרה ניקי . קריאות ביאוס נשמעו ברחבי הכיתה . "שקט או שיורדות עוד שתי נקודות " הזהירה ניקי . מיד שרר שקט בכיתה . "אז לאחר שהתנסינו , יש שיעורים . פתחו את עמוד 12 בספר להתגוננות מפני כוחות האופל שנה א' וקראו אותו . לאחר שקראתם אותו , ענו על השאלות בעמוד 13 ו-14. מי שלא מספיק , אלה שיעורי בית !"אמרה ניקי "ולא התכוונתי שתעשו אותם בבית , אלא בזמנכם החופשי בטירה !" אמרה בתגובה לכמה פרצופים זדוניים שעלו על כמה תלמידים .

היה רעש של פתיחת התיקים במהירות והוצאת הספר . יונתן הוציא את הספר ופתח בעמוד 12 והחל לקרוא . היה כתוב שם אחד לאחד מה שהם קראו , רק עם הרבה יותר מילים . יונתן , שקרא מהר יחסית , גמר את העמוד תוך כמה דקות , ועבר לעמוד 13 . מסתבר שהשאלות היו קלות מאוד . על כולם הם ענו במהלך הניסיון . היו שאלות כגון מהו הלחש לגירושו, מה המסנגר עושה, אילו אזורים הוא הכי אוהב , למה  הוא שקוף כמו רוח רפאים ועוד ועוד . לאחר שענה על עמודים 13ו14 , וזה היה ממש קל , הוא פשוט חיכה . וחיכה וחיכה . הוא חשב לעצמו "איך בדיוק יש אנשים שעוד לא סיימו את זה ?" זה היה  לו ממש מוזר . לאחר עוד קצת זמן , ניקי קמה ואמרה "נגמר השיעור . מי שעוד לא סיים , שיעשה בזמנו החופשי ! אתם משוחררים" . יונתן הלך אל הדלת במהירות . היו שם שתי פניות . אחת שמאלה ואחת ימינה . הן היו מאוד דומות . לאחר מספר שניות גם דפנה ויואב הדביקו את הקצב שלו והלכו ימינה , ואז הגיע גם אסף . יונתן הרגיש שהוא שכח משהו . הוא ניסה להיזכר מה . " אוי , שכחתי את הספר שלי ואת העיפרון שלי ... אל תחכו לי , אני אגיע למועדון שלך סיניטרה עוד מעט . יואב , נתראה עוד מעט "אמר יונתן . הוא חזר אל הכיתה ולקח בריות את הספר והכניס לתא הגדול בתיק שלו ואת כלי הכתיבה אל התא הקטן . הוא סגר את התיק ויצא . אף אחד לא היה במעבר , כולם כבר יצאו . רק ניקי עוד היתה בכיתה . יונתן יצא ופנה שמאלה . לאחר כמה שניות של הליכה בהן הוא פנה עוד פעם שמאלה דבר שהיה ליונתן מוזר ביותר כי בדרך לכאן זה לא היה , הוא מצא קיר ועליו כתוב

"אל תמשיך , אלא אם אתה נחוש בדעתך לדעת את האמת . שים לב כי האמת כואבת . היא תשבור לך את רוב מה שידעת . אל תמשיך "

יונתן , אשר היה סקרן ביותר , התעניין מה כבר יהרוס לו את רוב מה שהוא האמין בו . הוא החליט שהוא יחזור לפה ויכנס , אך עם עוד כמה אנשים , להיות שם לבד נראה לו מסוכן . הוא יצא מהחדר והבין שזה החדר שאסור להיכנס אליו , החדר שמימין למרתפים , אם מסתכלים מהמדרגות .

הוא רץ לחדר המועדון של סיניטרה להגיד ליואב . יואב , אסף ודפנה עוד היו בדרך לחדרי המועדון שלהם .

"אני חייב לספר לכם משהו. חכו לי בחדר המועדון של סיניטרה , אני הולך לרגע לינשופיה . תהיו שם ! זה חשוב " אמר יונתן ,שנזכר בינשוף מאמו . הוא רץ לעבר הינשופיה , כיוון כללי שהוא לקח מאיפה שנראה שהיו הרבה ינשופים כשנכנס לטירה . הוא תהה איך הם יוצאים החוצה , מחוץ לאדמה . הינשופיה באמת היתה שם . הוא לקח דף ועיפרון והחל לכתוב .

"שלום אמא ! אני בסדר גמור , מצאתי חברים חדשים. כן, התמיינתי לסיניטרה ."

ואז הוא נזכר שהוא צריך גם את הקרטינה . הוא תלש עוד דף מהמחברת וטס לכיוון שבו הוא ראה את יואב ואת השאר . הם נכנסו לגרם מדרגות ונעלמו . הוא גם עשה את זה ומצא את עצמו במקום גדול יחסית עם ארבע ספות ל3 אנשים כל אחת . כל החבורה היתה שם "היי יונתן , מה רצית להגיד שכל כך חשוב ?" שאל יואב . "לא עכשיו , רגע " ענה יונתן . הוא הרים את הדף לגובה פניו , לקח את השרביט שלו ולחש "כרסט!" . הקווים התחילו להופיע והוא טס חזרה לינשופיה .

"אני הוספתי את הקרטינה של סיניטרה . תודה על הממתקים . אני לא יכול להמשיך , אני מאוד ממהר . ביי"

הוא כתב והצמיד לדף את הקרטינה וגלגל . הוא סגר את זה עם חוט , קרא למילוקה וקשר אליו את הגליל . הוא לקח אותו לחלון לכאורה שדרכו ראו רק את המדשאות בחוץ ואת האדמה סביבם . "קח את זה לבית , זה התשובה . ביי " אמר יונתן למילוקה . הוא הרגיש מאוד מטופש . מילוקה יצא דרך החלון . יונתן צפה בו עד שהוא נראה כמו נקודה לבנה על רקה חום חזק . מדהים כמה המקום הזה גדול .

הוא לקח את התיק , המחברת והדף והלך במהירות לעבר חדר המועדון של סיניטרה . דפנה , יואב ואסף עדיין חיכו לו על הספה . "מה רצית להגיד לנו שהיה כל כך חשוב?" שאל אסף בפעם השנייה באותו יום .

יונתן הסתכל לכל מקום בחדר המועדון . לא היה שם איש מלבדם .

"אז ככה . כשחזרתי לקחת את העיפרון והספר שלי התבלבלתי בדלת היציאה ונכנסתי ליציאה לכאורה שמשמאל ולא מימין . לאחר מכן הבנתי שזה החדר שמימין למרתפים אם מסתכלים מהמדרגות , שאסור להיכנס אליו " אמר יונתן .

"ולמה בדיוק זה כל כך דחוף ?" שאל יואב . "אז זהו . היה כתוב שם על הקיר "אל תמשיך אלא אם תרצה לדאת את האמת ושים לב שהאמת כואבת  והיא תשבור לך את כל מה שידעת " או משהו כזה . מה כבר יכול להרוס את כל מה שידענו ועל מה ?" שאל יונתן . " אולי יש שם את סוד החיים !" צחק אסף . "כן כן , ברור ! " אמר יונתן . " אולי כתוב שם משהו על הבית ספר או על אובילנד בכלל !" אמר יואב . "יש רק דרך אחת לגלות ! מי בא איתי ?" שאל יונתן . "יונתן , אם מדושי אמר שאסור להיכנס לשם אני בטוחה שיש לזה סיבה !" אמרה דפנה . " נו , אל תהי כזאת ! בואי כבר !" אמר אסף שכבר קם .

"בסדר , אני אבוא אבל רק כדי לשמור עליכם שלא תעשו שטויות !" אמרה דפנה "ואם אנחנו הולכים אז כדאי שניקח חוט או משהו כזה כדי שנדע איך לחזור אם זה בצורת מבוך כזה " . היא הוציאה מהתיק שלה סליל חוט והחזירה אותו. "טוב , אתם באים או לא ?" היא שאלה . "כן " אמרו השלושה ביחד .

אז הם יצאו אל המרתפים . למזלם לא היו להם היתקלויות מוזרות . לא היה אף אחד באזור המרתפים כך שלא ממש שמו לב שהם הולכים לשם .

כשהם ראו את הכיתה שבהם הם למדו את השיעור האחרון שלהם , הם פנו ימינה . הם נכנסו לשם ולאחר העיקול שמאלה הם נעמדו מול הקיר עליו כתוב

"אל תמשיך , אלא אם אתה נחוש בדעתך לדעת את האמת . שים לב כי האמת כואבת . היא תשבור לך את רוב מה שידעת . אל תמשיך " .

הם בהו בו כמה שניות ואז פנו עוד פעם שמאלה . 

הפרק הקודם		הפרק הבא