אהבת אמת

אוקי אני מצטערת אבל עד בערך פרק 13 הפרקים יהיו די קצרים כי זה פרקים עוד מלפני הקיץ.

אבל, העליךה הולכת להסתבך, ואתם תשנאו אותי על מה שעשיתי להרמיוני, מבטיחה.

בלי חפירות נוספות- פרק 9

-----------------------------------------------------------

בוקר חג המולד. הרמיוני התעוררה ולצידה המון מתנות, כולן בשבילה. כמו כל שאר הבנות בחדר, אלו שנשארו בהוגוורטס לחג, היא החלה לפתוח את המתנות שלה.
מהארי היא קיבלה ספר שרצתה כל כך הרבה זמן-
״המכשפות החזקות ביותר מאת קלרה ווסט״
מג׳יני קיבלה את הקסת דיו החדשה והמשופרת, כזו שלא נגמרת למשך שנה שלמה מהפתיחה.
מלבנדר בראון קיבלה שמלה עד הקרסול, בצבע אדמדם בורדו, הצבע האהוב עלייה.
מהבנות האחרות קיבלה כמה תכשיטים, תכשירי איפור מיוחדים למכשפות, וסוודר חמוד של אריות.

רון הביאה לה רק כרטיס ברכה, כי לא יכל לקנות כלום, אבל הבטיח לפצותה.
מתנה אחת נותרה לפתוח.
עטופה קצת ברשלנות, כאילו מישהו עטף אותה באמצע הלילה.

הרמיוני החלה לפתוח את העטיפה וראתה שמלה יפה כל כך, כזו שבדיוק במידותיה, כאילו מי שקנה לה את זה היה היא עצמה.

היא חיפשה בשביל כרטיס ברכה, אבל לא היה אחד .
הרמיוני מדדה את השמלה, היא הייתה כל כך יפה עליה, מחמיאה לה בדיוק במקומות הנכונים.
״הרמיוני, בואי לפה !אני צריך עזרה בפתיחת המתנה שלך״ קרא הארי.

היא לא רצתה להוריד את השמלה, היא הייתה כל כך יפה , היא פשוט הלכה ככה למעונות הבנים.

״ בנים - שנה שישית״ היה כתוב על הדלת, הרמיוני פתחה את הדלת וכשנכנסה כל המבטים שהיו בחדר, עסוקים בפתיחת מתנות או דיבורים על קווידיץ׳, הופנו אליה. היא האדימה.
הארי הסתכל, המום מאיך שהיא נראית.
״וואו״ אמר עם השפתיים, בלי להוציא קול.
״איך זה?״ שאלה שהתקרבה.
״זה נראה כאילו מאלפוי הולך לרדת על ארבע רגליים אם תלכי ככה כל היום. ממי זה?״
״אני לא יודעת, זה הגיע בלי כרטיס ברכה. אולי שכחו להכניס כרטיס או משהו. אני מניחה שזה מאחת הבנות בחדר, למרות שאף אחת ממי ששאלתי לא ידעה ממי זה, אולי ממישהי שהלכה הביתה לחג. זה מושלם, בדיוק במידה שלי.״
אמרה בזמן שפתחה את המתנה שאיתה התקשה הארי, המתנה שהיא הביאה.
״וואו הרמיוני! לא היית צריכה להשקיע ככה. תודה!״
״תודה גם על המתנה שלי הארי״

השניים ירדו למטה, לארוחת הבוקר. מעטים נשארו לחופשת החג, בינהם, דראקו, מה שקצת הפריע להרמיוני לחגוג את החג.
הרמיוני עדיין בשמלה שלה, והארי בחולצה חדשה שקיבל מג׳יני , נכנסו השניים אל האולם הגדול, מוצפים במבטים של התלמידים האחרים, ושל כמה מהמורים.
אפילו פרופסור מקגונגל החמיאה להרמיוני על השמלה.
היה נראה כאילו כולם אהבו אותה, בדיוק כמו שהרמיוני אהבה.
דראקו הסתכל עליה יותר ממקודם, הוא נראה מרוצה מסיבה כלשהי, הארי צדק, הוא באמת יחזור אליה בארבע רגליים.

הארוחה הייתה מדהימה, דראקו שמח שהוא לא הלך הביתה ונשאר בהוגוורטס , כמו קראב וגויל, ולצערו הארי פוטר, אבל גם הרמיוני.
״הרמיוני, הבנת כבר מי הביא לך את השמלה הזו?״ שאל הארי כשיצאו מהאולם הגדול, כמה תלמידים אחרים מאחוריהם, ביניהם דראקו, קראב וגויל.
היא פתחה את פיה לדבר, כשגויל , (׳הטיפש׳ , חשב דראקו), התחיל לדבר
״מאלפוי זה לא אתה קנית את זה? ראיתי אותך מחזיק את זה בחנות הביגוד למכשפות וקוסמים..״ קרא במהירות, הוא לא הבין מה הוא עשה הרגע..

דראקו האדים בטירוף והתקפל לתוך עצמו. למזלו רק השניים, קראב גויל והוא עצמו, היו במסדרון.

הארי התאפק שלא לצחוק, כמו וינסנט קראב, שדראקו מירפק אותו בשנייה שראה שהוא עמד להתפוצץ.
הרמיוני האדימה עוד יותר מדראקו, אם זה היה בכלל אפשרי.
״תודה״ אמרה בשקט, למרות שזה היה הקול הכי חזק שהיא הצליחה להוציא.

הפרק הקודם		הפרק הבא