הארי נאבק בכל כוחו להשתחרר מהכבלים הבלתי נראים שהתלפפו סביב גופו בחוזקה. הוא צעק כשוולדמורט חטף את שרביטו מידו בקלות. מגעו של וולדמורט היה כואב ועז. וולדמורט צחק את צחוקו הגבוה, הקר, המרושע. "נו,נו,נו" אמר ברכות וליטף את שרביטו. "בואו נראה איך הארי פוטר המפורסם יסתדר הפעם... " הארי נעץ בוולדמורט מבט זועם. לתדהמתו, הוא לא חש פחד. רק כעס, וזעם. וולדמורט רצח את ההורים שלי! חשב הארי בכעס, נאנק ומנסה להשתחרר בכל כוחו. "הוא רצח את כל מי שעמד מולי. אסור לתת לו לרצוח עוד מישהו." פתאום הוא קלט שאמר את המשפט האחרון שלו בקול רם. וולדמורט נעץ בו בעיניו האדומות, המצומצמות לכדי סדקים צרים, מבט קפוא. "זהו זה, הארי פוטר." לחש, ובקולו נשמעה כעת יותר מנימה של בוז והנאה נקמנית, אלא גם כעס, ומעט- הארי נדהם, מעט פחד. הוא כיוון באיטיות את שרביטו לכיוונו של הארי. "היכנע-למוות." אמר שוב בקול שקט, שנשמעה בו נימת בהלה. וולדמורט צעק לאוכלי המוות שלו- "לכו! לכו ומצאו את השאר!" והחווה על המחסום שבין שני הרציפים. אוכלי המוות עברו אל הרציף ונעלמו. "ועכשיו." אמר וולדמורט והידק את אחיזתו בשרביט. "למה אתה נראה ככה?" התפרץ הארי בפתאומיות. עיניו של וולדמורט רשפו. "נראה איך?" שאל בארסיות. "מבוהל כזה... "אמר הארי, בביטחון הולך ומתחזק. וולדמורט שאג בזעם. "אני לא יודע מה ניסית להגיד כשאמרת את מילות האהבה." הוא ירק. "מילות המה?!" קרא הארי, בתדהמה אמיתית הפעם. "אל תעמיד פנים. דמבלדור בטח לימד אותך את מילות האהבה.." הוא נחר בבוז. "והוא בטח סיפר לך גם- שצריכים להגיד בקול משפט שמעיד על אהבה.." הוא גלגל את עיניו. "ואז זה מגן עלייך. כמו האהבה של אמך." הוא פלט עוד נחרת בוז, וחריצי נחיריו התרחבו בכעס. "זה סתם שטויות.. זה לא קסם אמיתי, אחרי הכל.. " הוא הסתכל שוב על הארי, וניצוץ מטורף נדלק בעיניו. הארי צרח, הוא הרגיש שראשו כאילו שוסע לשניים והכאב בצלקתו היה ממש בלתי נסבל. הוא צרח וצרח, ושמע במעומעם את קולו הקר של וולדמורט קורא:" אבדה קדברה!!!" ומיד אחר כך חמש קולות שצעקו ביחד "לא!!!!!!!!" ואז הארי הספיק להציץ בדמות חדשה, שנראתה ממש כמו- "סריוס" לחש הארי. הדמות קפצה מולו. ברגע אחד הארי ראה את זה קורה. סריוס עמד כחוצץ בינו לבין וולדמורט, וספג את הקללה. סריוס הרגיש התכווצות בכל הגוף, ואז קור וחום.. הוא צנח מטה בחשכה...מטה...מטה.. מטה...
והוא המשיך ליפול כך, לנצח.
גם זה היה די קצר
|