אדון האופל החדש

בס"ד

תקשיבו, לא נראה לי שהבנתם את הרעיון של ההמלצות. כבר המליצו עליי, וכבר הייתי בפאנפיקים המומלצים. זה שאתם ממליצים עכשיו זה חמוד אבל, כרגיל, חסר טעם. הרי מה אתם, מוגלגים שכמותכם, כבר יכולים לעשות? אני הרי מוכשר וחכם מכם! או כך לפחות חשבתי, עד שimagine it אמר לי שאלו"ס שברה את הקיר הרביעי. אבל זה imagine it, אני לא אמור להאמין לו כי הוא לא לטובתי. ואז ראיתי שTracy73 מדבר/ת לאמיליה בעצמה. אין לי מושג מי זה/זאת הTracy73 הזאת/זה, אבל מעריץ חדש שפתאום צץ ומדבר לאמיליה לנה ורה סנור? מאוד מוזר. מאוד. ואז גם Cat Valentine מבולבלת כי היא לא יודעת אם לפנות אליי או אל אלו"ס. מה, היא דיברה איתכם, המכשפה הזאת? היא כישפה אתכם? אתם יודעים משהו שאני לא יודע? מה היא עשתה? ואז גם הארי פוטר לורד ולדמורט (בבקשה תחליף/י כינוי, זה מעורר בי דיסוננס קוגנטיבי!) מדבר/ת עליה! אגב, הארי פוטר לורד ולדמורט, לא להרוג אף אחד! קודם ניפטר מהבעיה הגדולה, אף אחד לא ימות חוץ ממי שאני מחליט להרוג. והמצב נראה די רע. ואחרון חביב, עוף הגשם שהוא גם מעריץ חדש. קודם כל, אל תעליב את אספרגוס, היא היחידה שפגשתי במציאות! עם כל השאר רק דיברתי דרך האתר המזוויע הזה! וגם אתה אומר שאלו"ס שברה את הקיר הרביעי? אבל איך זה יכול להיות? הרי הפרק נשאר פרק שמונה! אפילו האינדקס של הפרק ההוא זה שמונה! איך היא עשתה את זה? היא... היא...

לא, זו לא היא! זה אני! מכיוון שדילגתי על פרק 5 היא הצליחה לשטות בי, הערמומית הזאת! ככה האינדקס היה שונה ממספר הפרק עצמו עד שהיא באה ו... ו... אוי ואבוי, היא כישפה אתכם!

עכשיו אני חייב להגיד לכם משהו בקשר לשבירת הקיר הרביעי. אני עושה את זה כל הזמן כי אני הרי קוסם אופל, ושבירת הקיר הרביעי היא הקסם האפל ביותר שקיים. יותר מהורקרוקסים וכאלה. התאמנתי יותר משנה כדי לבצע את הקסם הזה, והצלחתי לשבור את הקיר הרביעי בפעם הראשונה רק באותו יום שבת שבו פליטיק הודיע לי שאני מצטיין. זוכרים? מה שקרה בפרק הראשון? אז למה הפאנפיק מתחיל דווקא בנקודה הזאת? כי רק אז הצלחתי לשבור את הקיר הרביעי!  והמשכתי לשוחח איתכם, כי המשכתי לשבור את הקיר הרביעי, עד שבאה אמיליה לנה ורה סנור... אם גם היא יודעת לשבור את הקיר הרביעי אז המצב לא טוב בכלל.

ברגע שהבנתי את כל זה נעצרתי במקום, למרות שהיינו בדרך למשרד של פליטיק כדי לבכות לו שיתן לנו את אלו"ס בחזרה.

"מה קרה, בילי?" שאלה קלרה.

"משהו רע מאוד," אמרתי ברצינות. אפילו לא עטיתי את החיוך החמוד שלי.

"לא! אימאל'ה! מה קרה?!" שאל אדם בפחד.

"אויש, תירגע," אמרתי לו, "למרות שזו סיבה די טובה להיכנס לפאניקה... אני לא יכול לספר לכם את זה כאן, אנחנו צריכים ללכת למקום שקט שבו לא יצותתו לנו."

כנראה קלרה ואדם הבינו שאני רציני והם התלוו אליי למקום כל כך שקט וסודי בהוגוורטס שאני אפילו לא אספר לכם איפה הוא!

כשהגענו לשם התיישבנו על הדליים והמגבים שהיו שם. לא, זה בכלל לא ארון של כלי ניקוי. מה נראה לכם בכלל? בכל מקרה, התיישבנו על דברים כלשהם במקום ההוא ואז התחלתי לדבר.

"אמיליה לנה ורה סנור עשתה משהו נורא," אמרתי להם.

"לא ראינו שהיא עשתה משהו," אמרה קלרה.

נאנחתי. איך אני מספר להם את זה? הרי הם לא קוסמים אפלים כמוני! הם בכלל לא מודעים לזה שהם דמויות בסיפור!

"זה קשור לכישוף כל כך אפל שרק מעטים יודעים על קיומו. אפילו וולדמורט לא ידע על הכישוף הזה, ואפילו לא גרינדלוולד," אמרתי.

"אז למה אתה עומד לספר לנו על זה?" שאל אדם.

"כי קלרה ביצעה את הכישוף הזה," אמרתי, "וגם אני."

"מה? שאלה קלרה, "איזה כישוף?"

בלעתי רוק. "אני מדבר על שבירת הקיר הרביעי," אמרתי.

אדם מיהר למשש את ארבעת קירות ארון כלי הני-- כלומר, החדר המסתורי שהיינו בו.

"כל הקירות פה, בילי, אתה סתם מלחיץ אותנו," אדם אמר.

"לא הבנת," אמרה קלרה, "הקיר הרביעי הוא מושג בתיאטרון המתייחס אל הקיר הדמיוני המפריד בין הקהל לבמה. זאת אומרת, זה כאילו שעל הבמה בנויים שלושה קירות אמיתיים של חדר והקהל, כביכול, מציץ לתוך עולם ההתרחשות על הבמה, דרך קיר רביעי שקוף. שקיפות זו היא בדרך כלל חד כיוונית, הקהל יכול לראות את ההצגה אך הדמויות על הבמה מתנהגות בהתאם לעלילה בלי להתייחס לעובדה שהקהל צופה בהן. אבל אני לא מבינה מה זה קשור, בילי."

"אז זהו, שאני שברתי את הקיר הרביעי," אמרתי להם.

אדם שוב מישש את קירות החדר.

"לא נכון, יש פה ארבעה קירות מוצקים!" אדם אמר שוב.

"על מה אתה מדבר?" צחקה קלרה, "מה, אנחנו דמויות בהצגה?" היא נעמדה עם הגב אליי, הביטה לאחד הקירות ואמרה: "שם זה הקהל? הלו! אתם שומעים אותי?" ונופפה לעבר הקיר.

טפחתי על מצחי בייאוש.

"אני פונה לקיר הלא נכון?" היא שאלה בחשש.

"לא, זה פשוט-" התחלתי לומר.

"פשוט זה עוד אחת השטויות שלך, בילי," אמרה קלרה במורת רוח.

"לא, לא! רגע!" אמרתי, "שבירת הקיר הרביעי זה לא רק בתיאטרון, את יודעת. המושג הגיע משם, אבל זה עובד גם עם סרטים וספרים ופאנפיקים שמתפרסמים באינטרנט."

"פאנפיקים שמתפרסמים באינטרנט?" שאלה קלרה והתיישבה על ג'ריקן של שמפו רצפות. אההה, כלומר, על כיסא כלשהו.

"כן, למה?" שאלתי אותה.

"זה נשמע יותר מדי ספציפי," היא אמרה בהרמת גבות כפולה.

"כי זה באמת מה שזה," אמרתי לה, "פאנפיק שמתפרסם באינטרנט. אני יודע, אנחנו שווים לפחות הפקה בברודווי או הוליווד, וגם הקוראים של הפאנפיק הם לא האנשים הכי מבריקים שיש, אבל זאת המציאות הכואבת. וכמה שהיא כואבת, אתם חייבים להאמין לי..."

"זה נשמע כל כך לא אמין," אמרה קלרה.

"אה, כן?" אמרתי לה, "אז אני אוכיח לך!"

"איך תוכיח לי?" הקשתה קלרה, "הרי גם אם זה באמת נכון, הקיר הרביעי אולי שבור בשבילך אבל לא בשבילי או בשביל אדם!"

"ואם אתה מוכיח לה אז תוכיח גם לי!" ביקש אדם, "זה לא פייר!"

הו אלוהיי. איך אני מוכיח להם שאנחנו בסך הכל דמויות בסיפור? מה, להפעיל עליהם את הכישוף? הממ... זה יכול להיות רעיון טוב...

"היי," אמרתי להם, "תסתכלו למעלה רגע."

"מה, הקיר הרביעי נמצא למעלה?" שאלה קלרה בזלזול.

"נו, תסתכלו כבר למעלה," האצתי בהם. קלרה ואדם נאנחו והסתכלו למעלה.

"מה אתם רואים?" שאלתי בחיוך של מנצחים.

"את התקרה הדביקה והמטונפת של ארון כלי הניקוי," אמר אדם בבלבול.

שיט. נחשפתי.

"מה?!" אמרתי, "מה פתאום! שום ארון! שום כלי ניקוי!".

"אז מה אתה רוצה מחיינו, בילי?" שאלה קלרה בחוסר סבלנות.

"שתסתכלו חזק! תתאמצו!" אמרתי להם.

אדם וקלרה אימצו את עיניהם.

"והכי חשוב," אמרתי להם, "תאמינו! תאמינו שאתם נמצאים בדף אינטרנט שהכתובת שלו היא http://hportal.co.il/index.php?act=fanfiction&showpic=7831&showchap=8 והוא מעוצב די מכוער. תאמינו!"

"איכס," אמר אדם, "מה זה?"

"מה אתה רואה?" שאלתי את אדם בהתרגשות.

"את הנחיריים הענקיים של הארי פוטר!" אמר אדם בגועל.

יש! זה עבד! אדם ראה את התמונה המזוויעה הזאת שיש בראש האתר! אתם יודעים, הזאת של מסדר עוף החול מהסרט החמישי של הארי פוטר. מכיוון שאנחנו רואים את התמונה מלמטה אנחנו רואים את הנחיריים של כולם, ואתם, קוראים מקומבנים שכמותכם, רואים את הפנים שלהם.

"וואו!" אמרה קלרה, "זה באמת אתר מכוער! מי עיצב אותו?"

"זה כתוב למטה," אמרתי לה בהתרגשות.

קלרה הסתכלה למטה. ראיתי איך היא מאמצת את העיניים שלה.

"Created By Tomer?" היא שאלה, "מי זה תומר?"

"בחיי שאין לי מושג," אמרתי לה.

אדם הסתכל קדימה ונבהל. "מי אלה כל האנשים האלה?" הוא שאל בפחד.

"אה, אלה הקוראים של הפאנפיק," אמרתי להם, "יש פה את imagine it, Cat Valentine, עוף הגשם, ליה, Tracy73, חולה על הארי פוטר!!!, Baby panda, לונילאבגוד והארי פוטר לורד וולדמורט."

"איזה שם..." התחלחלה קלרה, "הוא מעורר בי דיסוננס קוגנטיבי!"

"טוב, אלה רק כינויים," אמרתי, "הם כמובן מפחדים להזדהות בשמם האמיתי כי הם מפחדים ממני, אדון האופל האיום והנורא!"

"רגע, אבל יש פה הרבה יותר מתשעה אנשים," ציין אדם.

"אה, כי יש הרבה קוראים שלא מגיבים כי הם מפחדים ממני," אמרתי באושר.

"אלה כל האנשים שקוראים אותנו?" שאלה קלרה.

"כן, לפעמים מתווספים עוד כמה," אמרתי, "תעשו להם יפה שלום."

אדם וקלרה נופפו לכם בחיוכים מבוישים. תנופפו להם בחזרה, זה לא יפה!

"וואו, זה אדיר!" אמר אדם.

"מה אדיר בזה?" שאלה קלרה, "אנשיםם שצופים בך כל הזמן? וגם אתה בכלל לא אמיתי! אתה דמות בסיפור! אין לך קיום!" היא אמרה.

אדם התעלם ממנה. "מה זה שם למטה?" הוא שאל.

"אה, אלה התגובות, פה הקוראים יכולים לומר לנו כל מיני דברים," אמרתי.

"רגע, וזה הקסם האפל?" שאלה קלרה, "למה עשית לנו את זה?"

"תגיד, בילי, למה רק אתה מספר את הסיפור פה באתר? אני גם רוצה לספר!" אמר אדם. חה! נראה לו שאני אתן לו לספר?

"היי, זה לא יפה!" נזפה בי קלרה. שיט. הם רואים את כל מה שאני כותב.

"טוב, נהננו, היה נחמד, היה מגניב, אבל עכשיו זה הזמן להיפרד לשלום ולבנות את הקיר הרביעי שלכם מחדש," אמרתי וכישפתי אותם כך שהקיר הרביעי נבנה מחדש.

"אז אחרי שראינו שבאמת יש עולם בחוץ, אנחנו צריכים לדבר על משהו נורא," אמרתי.

"כן," אמר אדם, "למה אנחנו כבר לא רואים את האתר שבו אנחנו מתפרסמים? איך זה שאנחנו כבר לא רואים את הקוראים?"

"כי אני חסמתי בפניכם את זה," אמרתי, "זה גוזל ממני המון כוח. זה כמו סמארטפון שמשדר אינטרנט לסמארטפון אחר. אני לא יכול לשדר לכם כל הזמן את מה שקורה מעבר לקיר הרביעי. תהיו קוסמי אופל ואז תוכלו לשבור בעצמכם, כמוני למשל, וגם כמו אמיליה לנה ורה סנור..."

"נו, אז אלו"ס שוברת את הקיר הרביעי, אז מה? גם אתה עשית את זה!" אמרה קלרה.

"אתם לא מבינים," אמרתי להם, "לשבור את הקיר הרביעי זה רק הצעד הראשון."

"מה עוד אפשר לעשות? אנחנו בסך הכל דמויות בסיפור!" אמרה קלרה.

הנדתי בראשי. "לא ולא, קלרה דארלינג," אמרתי לה.

"אני קלרה בראון, אדם הוא דארלינג," היא העירה.

"מה שתגידי," אמרתי, "בכל מקרה, עם מספיק קסם אפל אפשר לא רק לשבור את הקיר הרביעי, אלא גם לעבור דרכו אל העולם שמעבר."

"העולם הבא?" שאל אדם בפחד, "עולם המתים?"

"לא, טמבל," אמרתי, "העולם שמעבר לקיר הרביעי! אם אלו"ס תגיע לשם, אתה יודע מה היא עלולה לעשות? הרי היא שברה את הקיר מבלי שבכלל שמתי לב! לך תדע אם היא לא שוברת את הקיר הרביעי ממש עכ

שלום לכל הקוראים, אמיליה לנה ורה סנור כאן. אני כרגע בדמות ארנבת ואני שמורה בכלוב מוזהב אצל פרופסור מקגונגל והיא צועקת עליי בלי הפסקה. לדעתי מדובר כאן במעשה על רקע נקמה אישית. יש לכם מושג למה דווקא כלוב מוזהב ופרופסור מקגונגל? מה הקשר בין השניים?

שיו!".

"אז מה אם היא שוברת את הקיר הרביעי ממש עכשיו?" שאלה קלרה.

"אז היא תשתלט עליו ותהרוג לי א הקוראים או משהו, היא כבר איימה לעשות את זה," אמרתי.

"ממתי אתה כזה טוב לב, בילי?" שאלה קלרה.

"אני? טוב לב?" צחקתי, "אני מפחד שהיא תשתלט על העולם הזה לפניי! אני צריך להיות לבד בשטח כדי שאוכל להשתלט גם על העולם שלנו וגם על העולם שמעבר לקיר הרביעי! מוחעחעחחעעעע!!!"

וכך, קוראים יקרים, נחשפתם לתוכניתי הזדונית.

הפרק הקודם		הפרק הבא