משפחת בלק, לפני שהכל התחיל^^ (בהקפאה)

השניים לקחו את השרביטים, ומיד כל החנות זרחה.

"אין ספק, זהו השרביט הנכון, חביביי! עכשיו לכו להוריכם!" אמר אוליבנדר.

כשהשלושה התקרבו לדלת ילדה סמוקה נכנסה לחנות בעקבות ילד גבוה ושחור שיער.

"שלום" אמר לה ג'יימס במבוכה.

"שלום" השיבה לו הילדה בחיוך ומיהרה בעיקבות חברה הטוב.

השלישיה יצאה מהחנות.

"נו, תאמר את האמת, מה אתה חושב על הילדה הזו?" אילץ אותו סיריוס לענות.

"בסדר, היא ממש יפה, וגם ממש חמודה" אמר ג'יימס בקול הכי חולמני שסיריוס שמע כל ימי חייו.

"תגיד, אתה הוזה, נכון? איך אתה יכול לומר שהיא חמודה ויפה אם רק הרגע פגשת אותה?!" אמר סיריוס בקול מלגלג במיוחד.

"טוב, אני מגנט בנות, יש לי חושים מיוחדים! לא ראיתה שהיא אמרה לי שלום בחזרה?" אמר ג'יימס בנחישות.

"טיפשון אחד! אם אתה מגנט בנות, אז איך אתה לא יודע שהן אומרות לכולם שלום מנימוס?" אמר סיריוס בקול מלגלג עוד יותר.

"כן, מר גאוני, ומאיפה אתה יודע את זה?" אמר ג'יימס, מנסה להגן על כבודו.

"יש לי שתיים! שתי בנות דודות שמבקרות אותי לפחות פעם בשבוע!" אמר סיריוס בניסיון נואש להראות כנעלב.

הם היו שקועים כל כך בשיחה שלא שמו לב לכך שגב' בלק מחכה להם בציפיה ליד דלת חנות הבגדים.

"או סיריוס! איזה נפלא אתה! שמרת על רגולוס כל כך טוב! אבל הוא רוצה עכשיו לאמא, אז תן לי אותו ולך למדוד גלימות!" אמרה אימו של סיריוס בשמחה.

שני הבנים מדדו את גלימותיהם.

שתי האמהות היו מאוד שמחות על החיבור בין בניהם.

"סיריוס, בוא נחזור הביתה! כבר מאוחר! נחזור לפה מחר!" אמרה גב' בלק בנינוחות.

"מחר, חנות הספרים, מובן?" אמרו שניהם פה אחד.

"מובן, חחח" אמרו שניהם.

מצחקקים ושמחים הלכו כל אחד מהם לביתו שלו.

__________________________________________________

אני מאוד מצטערת על העיקוב, בשבועות הקרובים אפרסם כמה פרקים שאוכל. שבוע מקסים! 

הפרק הקודם		הפרק הבא