ירח מלא

צעקה קייט בכל כוחה.

לפתע ראתה דמעות עולות בעינייה של ג'ייד. ג'ייד החלה לברוח לכיוון חדר המועדון.

אית'ן ברח משם באכזבה.

לילי רצה אחרי ג'ייד, ואחריה גם קייט החלה לרוץ.

שתיהן הגיעו בסופו של דבר לחדר המועדון. ג'ייד עמדה על החלון, אך הפעם לא במטרה להתאבד.

(או לעשות כאילו היא מתאבדת...)

היא החליטה שהיא תמרר לנערה הזאת את החיים. לנערה שלקחה ממנה את סיריוס שלה.

היא החלה לצעוק בכל נפשה:

"אתם רואים אותה? אתם רואים את הנערה עם הפרצוץ התמים הזה? והחיוך המתוק? היא פשוט מרושעת!" קולה של ג'ייד הדהד בכל המגדל וילדים החלו לצוץ מכל עבר.

"היא

נישקה

את

סיריוס

שלי

עכשיו!"

צעקות נדהמות נשמעו מכל עבר. קייט הסמיקה.

"מה?"

"זה באמת נכון?"

"לא יכול להיות, היא לא כזאת"

"אני תמיד אמרתי שבן אדם לא יכול להיות מלאך שכזה!"

"איזה כלבה!"

דמעות החלו לזלוג מעינייה של קייט.

"א...אני לא ידעתי שזה מה שיקרה" אמרה קייט.

בחדר המועדון השתרר שקט.

וזה היה השקט הכי נורא שידעה קייט בכל חייה.

"היא באמת עשתה את זה! כלבה!" נשמעו צעקות.

מעגל של שונאים החל להקיף אותה.

"את פשוט נוראית. אני אמרר את חייך. את תצטערי על הרגע בו נולדת" אמרה ג'ייד ללא רחמים.

"תחזרי כבר להורים המוגלגים שלך, כלבה" נשמעו צעקות כעוסות מכל עבר.

קייט הרגישה את החנק בגרונה.

"ואל תחזרי, לא רוצים אותך פה! מוגלגית"

"מגעילה.

משחקת ככה עם לבבות? שכחתם מה היא עשתה לליאם המסכן?"

היא הרגישה כאילו היא בתוך חלום.

משהו פה לא אמיתי... חשבה.

לפתע זרם חם של בירצפת שרף את עורה, והעיר אותה.

זה היה אמיתי. מישהו שפך עליה בירצפת.

היא החלה לבכות, וזה היה הבכי הכי כואב שבכתה אי פעם.

והיא ברחה משם.

***

אוקי, אני יודעת. פרק עצוב.

מבטיחה המשך יותר אופטימי!

האמ... הסברים:

*קייס- תיק לגיטרה, מכירים?

** כשמתחילים לנגן על גיטרה אז האצבעות לא רגילות לזה, אז זה נורא כואב (מניסיון, תיזהרו!) ואז יש כאלה שריטות על הידיים... זה עובר די מהר...:)

*** nobody's home by avril lavigne שיר מהמם! תחפשו ביוטיוב :)

**** מורל= שיר עידוד. שירי צופים, אוהדים של כדורגל\כדורסל שרים מורל.

תגובות- בונות (בטוח יש טעויות. אין לי עצבים לבדוק את הכל... עד שכתבתי ! אני כבר מתה להעלות ת'פרק!)

על השיר... אשמח לקבל תגובות על השיר... אהבתם/לא אהבתם

על העלילה...

אגב- שוב, מבוסס על מקרים אמיתיים...! כןכן תאמינו או לא... כמובן בהגזמה שלי ותוספת של הדמיון הפרוע שלי (:

אהה! ודירוג יהיה נחמד D:

תודה רבה !

הפרק הקודם		הפרק הבא