דם...

פרק 8: אש

ארמנדו המשיך להסתובב סביב גבריאלה ולאונרדו המשיך להשגיח עליו ובעצם עליה.

"לאו? " שאלה גבריאלה. "מה העניין נסיכה? " שאל לאונרדו. "מה יקרה אם אני לא אהיה מוכנה עד לירח המלא ההוא? " שאלה גבריאלה בחשש. "אין לך מה לדאוג, הכל יהיה בסדר" אמר לאונרדו. היא נאנחה והשעינה את ראשה על חזהו. הוא נשק על מצחה ברכות וליטף את תלתליה הרכים.

דפיקה שנשמעה על הדלת קטעה את שלוותם. לאונרדו פתח את הדלת ומבטו פגש בדמותו של ארמנדו. "מה אתה עושה פה? " שאל לאונרדו בכעס. "אתה יודע" אמר ארמנדו. "מייקל, מה אתה עושה כאן? " שאלה גבריאלה כשהיא ממשיכה את המשחק. "היי גבי, אולי תגידי לבן דוד שלך שיפסיק להיות כל כך עוין כלפיי? " שאל ארמנדו. "ללאו יש את הסיבות ליחס שלו כלפיך, זה לא ענייני" אמרה גבריאלה. "לך מפה" אמר לאונרדו.

"אולי תצא? או שאתה פוחד ילד? " אמר ארמנדו בקול שלא עלה על לחישה חרישית. לאונרדו חרק את שיניו והתכוון לצאת כשיד אחזה בו. "לאונרדו אתה נשאר פה" אמרה גבריאלה בקול נחרץ. 'אני לא מוכנה לתת לך לסכן את עצמך' מחשבותיה נגלו אליו. "אני יכול לגבור עליו" אמר לאונרדו. ארמנדו צחקק בלעג. גבריאלה ניגשה אל הדלת וטרקה אותה בפניו של ארמנדו.

'אם זה מה שאתם רוצים' צחקק ארמנדו. ארמנדו ניגש אל מקום המסתור שהיה לו בקרבת מקום ולקח משם את מיכלי הדלק שלו. הוא שפך את כל המיכלים סביב הבית של גבריאלה ואז הוציא קופסת גפרורים. "חבל, הדם שלך בטח טעים מאוד אבל אני מעדיף אותו טרי ולא צלוי גבי" הוא מלמל לעצמו והשליך את הגפרור הבוער על הבית. כעבור רגע הכל עלה בלהבות.

"לאו! אש! הכל נשרף! " קראה גבריאלה בבעתה. לאונרדו חשף את שיניו בזעם. "איפה אבא כשצריך אותו לעזעזאל! " מלמל לאונרדו. ארמנדו הביט בהנאה בבית הבוער.

"מה העניינים ארמנדו? " שאל טוני שהופיע משום מקום. "או, אנטוניו, באת לראות את בנך ואחייניתך עולים בלהבות? " שאל ארמנדו בחיוך זדוני. אש הייתה אחת מאויבי הערפדים.

"גבי, אש זה דבר מסוכן, אבל עוד יותר מסוכן לערפדים, אש הורגת אותנו" אמר לאונרדו בבעתה כשהאש הקיפה אותם מכל עבר. גבריאלה מיהרה אל בין זרועותיו והחלה לבכות. רק החלו הדמעות לרדת על לחייה והנה גשם שוטף בחוץ. אך האש הייתה אדירה והוא לא הצליח לכבותה.

טוני זינק על ארמנדו והפיל אותו אל הקרקע. ארמנדו חבט בפניו של טוני. "אתה צעיר וחלש אנטוניו, אתה לא יכול לגבור עליי" אמר ארמנדו והדף אותו מעליו.

"לאו, צריך לצאת מכאן! " זעקה גבריאלה. בזעם היא הניפה את הכורסא מעל לראשה, כמו הייתה נוצה והשליחה אותה אל החלון שהתנפץ. "קדימה לאו, בוא נלך! " קראה גבריאלה אך לאונרדו לא יכול היה לזוז, האש הקיפה אותו. "אני לא יכול גבי, האש, אבל זכרי את התפקיד שלך! את חייבת לצאת! " הוא קרא אליה. "לא בלעדיך" היא אמרה ברעד.

גבריאלה לקחה שמיכה עבה שמצאה בקרבת מקום והחלה להכות בלהבות. אט, אט כבו הלהבות הקרובות ללאונרדו והוא קרב אליה. "החוצה לאו, עכשיו! " היא אמרה בקול רועד ושניהם קפצו מהחלון היישר אל מול הקרב של ארמנדו וטוני.

טוני כבר נחלש והיה שרוע על הקרקע. ארמנדו שלף פגיון כסף. גבריאלה הביטה בנעשה וניתקה מלאונרדו. "גבי לא! " זעק לאונרדו אך היא צעדה היישר אל ארמנדו כשגופה מתמלא בזעם ועוצמה.

"תראו את הילדה הקטנה, באת לעזור לדוד שלך? מה בת אנוש קטנה אחת כבר יכולה לעשות? " אמר ארמנדו בלעג. גבריאלה הוצפה באור כסוף נוסף, אך הפעם לא הופיע שום חלק של ירח. חניכיה כאבו והיא כבר ידעה מה זה בדיוק. 'ניבים' היא חשבה בליבה.

גבריאלה חשפה את ניביה בזעם ונהמה. ארמנדו שמט את הפגיון מרוב הפתעה 'היא ערפד' הוא חשב בליבו. גבריאלה זינקה עליו. היא הפילה אותו אל הקרקע וציפורניה ננעצו בפניו. הוא הדף אותה מעליו וניסה להימלט אך לא לפני שגבריאלה תלשה מצווארו את שרשרת המלוכה.

טוני שגופו כבר התרפא מעצמו נעמד והניף את ידו. האש נעלמה. טוני שלט בארבעת היסודות: אש, מים, אוויר ואדמה. אך הוא לא יכול היה לתקן את מה שהאש הרסה.

גבריאלה נאנקה בכאב. טוני ניגש אליה ועזר לה לעמוד על רגליה. "הרסתי הכל נכון? עכשיו הוא יודע מי אני? " שאלה גבריאלה בחשש. לאונרדו ניגש אליה. "לא, הוא לא יודע, בזמן הקרב הוא לא השגיח על המחשבות שלו ושמעתי אותן, הוא חושב שאת ערפד ולא מבין איך הוא לא הרגיש בזה קודם וחשב שאת בת אנוש" הסביר לאונרדו.

"אוף! כואב לי, רופא שיניים לא ממש יעזור עכשיו נכון? " שאלה גבריאלה. "לא, לא ממש, אבל זה יעבור לך בקרוב" אמר טוני בחיבה ונשק לראשה. "אני חייב לך את חיי" הוא הוסיף ברוך. "גם אני" אמר לאונרדו.

היום למחרת היה שטוף שמש, כמו לא קרה דבר ביום הקודם. גבריאלה הלכה עם לאונרדו לבית הספר והכל נראה כרגיל, לפחות ברגע הראשון.

ברגע בו עברו את הכניסה לבית הספר וחלפו על פני תלמידים נוספים, קפאה גבריאלה במקומה. "לאו, תוציא אותי מפה, הריח שלהם, אני מריחה את הדם שלהם, זה כמו אש בפנים" אמרה גבריאלה ברעד.

לאונרדו אחז בידה והוביל אותה במהירות אל חדרם בבית המלון. מאז היום הקודם בו נשרף הבית, עמלו פועלים על שיפוצו ובינתיים עברו טוני, גבריאלה ולאונרדו להתגורר בבית המלון.

לאונרדו ניגש אל המקרר בחדרם והוציא ממנו בקבוק מלא בנוזל סמיך ואדום. הם העבירו את כל הדם מהמקרר בביתם אל המקרר בחדרם בבית המלון.

"תשתי, זה יעזור, את תרגישי הרבה יותר טוב" אמר לאונרדו. היא הנידה ראשה בשלילה. זה עדיין הגעיל אותה. אך ברגע שלאונרדו פתח את הבקבוק והריח הגיע אל אפה היא לא יכלה לשלוט בעצמה ורוקנה את הבקבוק בשלוש לגימות.

האש נעלמה מגופה והיא חשה ישנונית במקצת. "זה מרדים? " היא שאלה. "רק בהתחלה, עד שהגוף שלך יתרגל לתזונה החדשה שלו" אמר לאונרדו. "דם של מה זה? " שאלה גבריאלה. "זה? פנתר יערות אני חושב, הוא טעים" אמר לאונרדו. "אהה" היא מלמלה ועצמה את עיניה. לאונרדו נשק לראשה בחיוך ועטף אותה בשמיכה.

חייה לא יחזרו לעולם להיות כשהיו, האש שינתה אותם לחלוטין.

**********************************************************************************************************************************************

היי! מה נשמע?

זה פרק חדש... בנוגע לבאים... זה ייקח יותר זמן כי יש לי בגרויות...

אבל אני אמצא זמן בין לבין...

אז...תגובות ודירוגים...♥☺♥☺

הפרק הקודם		הפרק הבא