לחיות לפי השרביט

קאסלטון, אנגליה. דניאלה דפקה על הדלת, וגבר צעיר בשנות העשרים לחייו פתח את הדלת. "מריאן נמצאת?" שאל ג'רום. "כמובן" אמר האיש, והכניס אותם אל ביתם. "מריאן! יש לך אורחים!" קרא האיש. "אני באה, ג'ימי!" נשמע קול ממעלה המדרגות. בזמן שג'ימי הציע לאורחים הלא צפויים קפה, ירדה במדרגות אישה צעירה וחייכנית, אך כשמבטה נפל על ג'רום היא הפסיקה לחייך. "אוי לא". "מי זה, חומד?" שאל ג'ימי. "זה חבר של אבא שלי. מה אתה רוצה ג'רום?" "רציתי לשאול אותך על עברו של אביך.". מבט זועם ניצת בעיניה של מריאן. "אני לא אומרת לך כלום על אבא שלי. אני לא רוצה לדבר עליו." ג'רום פתח ואמר:"אביך ניתק איתי קשר לפני הטבח בקנדה, ואת יודעת שעורבים הם סמל משפחתך..." "אני לא בת משפחת ארמונד יותר!" היא מחתה. "אבי מטורף, הוא לא יציב מבחינה נפשית. הוא רצח את אחותו!" מבטו של ג'רום החל להתקדר. "עכשיו אתה בא עד אלי בכדי לאמר ל את מה שאני יודעת למשך שנים, רק להוכיח לי עד כמה אני צודקת! כשגיליתי שאמא וברי נרצחו על ידי אוכלי מוות, חשבתי לעצמי שאולי יכולתי להגן עליהם לו הייתי שם, ועכשיו אתה אומר לי שאם הייתי שם יכולתי למנוע לא רק את המוות של משפחתי, אלא גם את חייהם של אנשים שאבי רצח!" ג'רום קרס לתוך הכורסא. "מריאן, לא..." אך מריאן התפרצה לדבריה של דניאלה. "צאו מהבית שלי!" היא אמרה בכעס, "צאו עכשיו!". ג'ימי הסתכל עלהם במבט של 'מצטער שהעניינים התגלגלו ככה' וליווה אותם אל מחוץ הבית.

"לא יכול להיות שזה קורה לי". אומר ג'רום, "לא יכול להיות". בינתיים דניאלה קוראת בנביא היומי על מקרה רצח של קוסם בן מוגלגים, כנראה בידי אוכלי המוות החדשים. "פיטר הוא לא הבעיה היחידה שלנו" אומרת לו דניאלה, "אסור לשכוח שיש לנו אוכלי מוות על הגב". "אני מכיר מישהו שיכול אולי לעזור לנו", אומר ג'רום. "מוכנה לצאת להודו?"

הפרק הקודם		הפרק הבא