כול מה שאני צריך זה אותך.

נאומים והכרזות {ניקו} {חלק 2}

אחרי שהזיקוקים כבו היה התור שלי ושל וויל, זו הפעם הראשונה שנעמוד לפני החברים שלנו לא בתור זוג אלה בטור ארוסים.

לוויל נראה לחוץ וחיפש משהוא בכיס ומיד ידעתי מה הוא הולך לעשות,

"וויל, זה לא הזמן לספר להם! זו החתונה שלהם!" לחשתי בעוזנו בזמן שעלינו לבמה בשביל הנאום שלנו.

בזמן שעלינו הסתכלתי סביב, ראיתי שאנבת' בכתה והעיניים שלה היו נפוחות, פרסי חיבק אותה מאחור ונתן לנו חיוך מעודד.

וויל "אנבת' ופרסי היקרים, אני חושב שאני אומר בשם כול האנשים בקהל, מזל טוב!  אנבת', אני יכול לקרוא לך המון דברים, חברה, לוחמת, אמיצה... אבל היום מתווסף לך עוד תואר, אישה נשואה! בשם כול הילדים במחנה חצויים, את יודעת כמה זמן חיכינו וקווינו שתביני שפרסי הוא האחד? מהיום הראשון של פרסי במחנה ידענו י שאתם תהיו זוג, מאז לא היה קיץ אחד שבוא לא הייתם רבים, כועסים, צורחים, ועוד כמה דברים. "

"אני מאחל לכול האנשים פו את אותו אושר שאתם נמצאים בו היום. ואני רוצה ברשותכם להתחיל לעצמי את אותו אושר."

לא ידעתי לאן וויל הולך אם זה עד שהוא קרע ברך לפני והוציא קופסה מהכיס.

"אני יודע שכבר עשינו את זה אתמול בלילה, אבל אז לא היה לי טבעת לתת. כשהלכנו היום בבוקר בצרפת אתה בטח חושב שהלכתי רק לקנות מנעול. אבל כשהלכתי לקנות את המנעול הופיע מולי חנות נוחות, כאילו מהאוויר, אז ידעתי שזה סימן מהאלים ונכנסתי לתוכו. זו הייתה חנות מלאה בדברים של טיק ודברים כאלה, אבל אז ראיתי את זה."

וויל פתח את הקופסה ובתוכה הייתה טבעת זהב וכסף שנראתה כמו חוטים מסובבים בצורה עדינה.

עדין לא ידעתי מה קורה, הוא הציע לי נישואים אתמול בלילה, אז למה הוא עושה את זה שוב? ומול כול החברים שלנו?  בכול מקרה זה היה הדבר הכי מביך בעולם. אבל בצורה טובה.

" המוכרת אמרה שזה מגן על הנפש והגוף, אין לי מושג למה היא התכוונה כי אז היא נעלמה, וגם החנות, ולידי היה מנעול ומפתח והקופסה הזו,"

לא ראיתי עד אז שעל הקופסה כתוב " במזל וקשתות, צמרירית ואייריס "

"אני יודע שאמרתי את זה אתמול בערב אבל בוא נעשה שיחזור לקהל". אמר

"מה... אבל" אמרתי בפחד,

"ניקו די אנג'לו, אתה החושך שגורם לאיזון אם האור שלי. אתה האדם הכי הפוך מימני אבל גם משלים אותי. אני מרפא את הכאב שלך וההפך. ניקו די אנג'לו האם תתחתן איתי? "

עד אז השלמתי אם העובדה שזה באמת קורה, וברגע שהוא שאל "האם תתחתן איתי" כול הפחד נעלם ועניתי בטבעיות כמו הנשימה.

"כן"

ברגע שהתנשקנו הקהל היה בשוק, מילה לא נשמע באוויר בזמן שהוא הוציא את הטבעת והשחיל אותה על האצבע שלי ליד הטבעת אם הגולגולת שאחותי (הביולוגית) נתנה לי. זה נראה כמו מקומו הטבעי כאילו שני הטבעות האלו הם שמש וירח.

ואז החלו מחיאות הכפיים ואין ספור החיבוקים. הייזל בכתה על הכתף שלי בזמן שכולם חיבקו אותנו, חשבתי שאנבת' תהיה כועסת, אחרי הכול זו החתונה שלה והצעת נישואים היא לא בדיוק במקום באירוע של חייהם. אבל במקום היא קמה בוכה וחיבקה אותי ואת וויל חיבוק דוב. "זו המתנה הכי טובה בעולם!!"

אבל אפילו בזמן שכולם חיבקו אותנו ונישקו ובכו מאושר, היד שלי הייתה במקום הנכון שלה, בידו של וויל.

תגובות!!!!!

סליחה שלקח לי זמן אם הפרק הזה, בל היה לי שבוע עמוס.

אם אני מקבלת 3 תגובות בונות אני ממשיכה!!

הפרק הקודם		הפרק הבא