|
קריאה מהנה!
״חכה!״ צעק ג'ון, ״עצור!״
אך המלאך לא הקשיב, היחידה שהוא יקשיב לה תהיה מי שזימנה אותו.
ליז התאפסה על עצמה, ״בבקשה, תקשיב לי!״ היא אמרה בקול רם.
המלאך הוריד את ידו לאט.
״אני לא אחד של דיבורים״, נשמע קול משונה, אשר הגיע משומקום.
״אל תדבר״, אמרה ליז, ״תקשיב״.
״למה שאקשיב לילדה קטנה? למה שלא אהרוג אותך כאן ועכשיו בדיוק כמו ששיספתי את בטנה של חברתך?!״
״כי בטח תרצה לשמוע את מה שיש לי להגיד לך״, השיבה ליז.
המלאך השמיע קול צחוק נוראי, שהרעיד את כל היער.
״מה כבר תוכלי להגיד לי? את לא היחידה אשר ניסתה לגבור עליי בדרך זו״.
״אני לא רוצה לגבור עליך״, אמרה ליז, ״אבל אני כן רוצה לדבר איתך. לגלות עליך דברים, להכניס בך אנושיות״.
המלאך לרגע לא זז, עד שלפתע הנמיך טיפה את כנפיו והרכין את צווארו כלפי מטה.
״אני חושבת שהיא הפתיעה אותו״, אמר פרן בלחש לאגתה.
״את לא רוצה להרוג אותי?״ שאל המלאך.
״תאמין לי, אני מעדיפה להיפטר ממך״, אמרה ליז, ״אבל אם כל דרך שבה ניסו להיפטר ממך לא עבדה, אולי יש דרכים אחרות שבהן אוכל...״
״תוכלי מה?״ שאל המלאך, ״להציל אותי מעצמי? לשנות אותי ממפלצת לאדם?״
״אולי״, אמרה ליז.
המלאך בא לדבר שוב, אך ליז מיהרה ודיברה במקומו.
״למה אתה עושה את זה? איך נהפכת לכזה?״
״אני לא מתכוון לספר לך דבר עליי״, אמר המלאך, בקול עצוב כאילו נזכר במשהו.
״בבקשה, תספר לי״, ביקשה ליז. ״אולי אוכל לעזור לך, אם רק תיתן לי״.
״כבר הרגתי כמה אנשים שחשבו שהם יכולים לעזור לי״, אמר המלאך בכעס.
״אז אתה מודה שאתה צריך עזרה.״
המלאך שתק, ליז ניצלה את הרגע.
״למה שלא תגיד לי למה את כזה? אתה לא מעדיף לחזור להיות בנאדם רגיל?״
״איך את יודעת שהייתי בנאדם רגיל?״ שאל המלאך.
״כל אחד היה פעם בנאדם רגיל. אם רק תיזכר בעבר שלך, תכניס לעצמך דבר אנושי כלשהו, אני אעזור לך להיפטר מהקללה שהוטלה עליך״.
״קללה?״
״כן״, אמרה ליז, ״קראתי עליך מספיק בשביל לדעת שזו קללה״.
״זה לא מנומס לחקור ככה על אנשים״, אמר המלאך.
״אנשים...״ חזרה ליז, ״אתה בטח מתגעגע לזה, לתקופה שבה היית בן-אנוש״.
ג'ון כבר בקושי התאפק, הוא רצה כבר לקחת למלאך את הלהבים.
״עוד לא״, סיננה אגתה מבין שפתיה לכיוונו של ג'ון.
״תן לי את הלהבים שלך״, ביקשה ליז, שראתה את הלחץ על פניו של ג'ון.
״מה?״ שאלה המלאך כלא מבין.
״תן לי את הלהבים שלך״, חזרה ליז, בקול רך ככל שיכלה. ״אתה לא תצטרך אותם יותר״.
ליז התקרבה אל המלאך בקצב איטי, אך התרחקה במהירות ברגע שהמלאך הניף את ידו בשנית כדי לחתוך אותה.
״בבקשה״, התחננה ליז, ״אתה לא באמת רוצה לעשות את זה! אתה חוסם את עצמך האנושי! אתה לכוד בגוף ובדחפים של מפלצת״.
ליז התקרבה שוב, הרבה יותר לאט. להפתעתה המלאך פשוט השאיר את ידו תלויה באוויר.
״אני אקח ממך את הלהבים עכשיו״, אמרה ליז בקול מרגיע, ״ואתה לא תתנגד. תיתן לזה להחליש אותך. אל תילחם בעצמך האנשוי. תילחם במלאך הנוראי הזה שבך״.
המלאך כרע על ברכיו, המניך את ידו בעדינות, ליז קירבה את ידה אל ידו המונפת של המלאך.
מתחת לכל העור האפור הזה, היא הרגישה עור של בנאדם.
״מה את עושה?״ שאל המלאך בחשש, קולו היה אנושי מהרגיל.
״עוזרת לך״. אמרה ליז בשלווה.
פרן, אגתה, פיטר וג'ון, ארבעתם פערו פיות.
״ליז...״ התחיל ג'ון לדבר.
״שקט״, סינן פיטר, ״היא יודעת מה היא עושה״.
ליז הגיעה עם ידה הקטנה אל אחד מלהביו הגדולים של המלאך.
המלאך לא שיחרר את הלהב.
״את באמת חושבת שאתן לכמה מילים להשתלט עליי?״ שאל המלאך.
ליז התרחקה במהירות כאשר הבינה שהמאלך רימה אותה.
הוא הניף את להבו בשלישית, אבל לא ליז היא זאת שנפגעה.
מישהו דחף את ליז הצידה.
״ג'ון!״ היא צרחה.
ג'ון הופיע מול המלאך, הלהב נכנס לחזהו של ג'ון ועבר לצידו השני.
המאלך התחיל לצחוק, אך שכח שבנאדם שמקריב את עצמו בשביל להציל מישהו אחר מידיי המלאך, זו אחת מהדרכים להרוג אותו.
המלאך צחק צחוק רועם ומצמרר, עד שלפתע נשמע קול שיעול.
צווארו פלט יותר דם מתמיד, דם כחול ירקרק וסמיך.
לפתע הוא התלקח באש ירוקה והתחיל לצרוח.
צרחה נוראית אשר גרמה לכל חיות היער לברוח.
לקחו שניות ספורות עד שזעקותיו של המלאך נחלשו, ולא נשאר ממנו דבר מלבד כמה נוצות שרופות שלבסוף התלקחו גם הם.
לא נשאר זכר למלאך המוות.
הלהב שבתוך חזהו של ג'ון התפורר בן רגע, ובמקומו נשאר חתך עמוק אשר חדר גם לצידו השני של גופו של ג'ון.
ליז זחלה לעבר ג'ון.
״לא... לא.... זו אשמתי...״ היא לחשה, ״הכל בגללי...״
ליז הניחה את ראשה על ג'ון, פורצת בבכי...
פרן התחילה לבכות גם היא, מחבקת את פיטר בשביל נחמה.
אגתה התמוטטה על הריצפה ליד ליז, מרוב הלם היא לא אמרה דבר.
אף אחד מהם לא יכל לעשות דבר מלבד לצפות בליז בוכה על גופת אחיה.
|
0 חרמשים
(4.5) 2 דירגו
כותב: 
ID : 9422
בבקשה לא!!! ועם זאת...
