ג'יני והרמיוני-המלחמה

ג'יני התעוררה יחסית מוקדם באותו יום, למרות שהייתה לה משמרת רק בערב. היא פתחה את המחשב וגילתה ש***** שלח לה הודעה:

"בוקר טוב, ג'ין"

"ממתי אתה קורא לי ג'ין?"

"מאז שנראה לי שסוג של נדלקתי עלייך?"

"אתה לא ממש טוב בווידויי אהבה.."

"ברור שאני לא, אני ******, אנחנו סולדים מרגשות"

"אמין מאוד. פשוט תגיד שקשה לך עם אינטימיות"

"אבל לא קשה לי עם אינטימיות"

"אבל אני רואה שכן קשה לך"

"ואני חושב שאנחנו נחליף נושא עכשיו"

"אתה פשוט דפוק"

"את לא באמת חושבת שאני דפוק."

"אתה דפוק בקטע חמוד."

"הו, לא, וויזלי. ****** מעולם לא הוגדרו כחמודים."

"אווווווו אתה פשוט מתוק!"

"וויזלי!!"

"מה אמרתי לך?"

"בסדר... ג'ינברה מולי וויזלי! אם עוד פעם אחת תקראי לי חמוד/מתוק/כל כינוי אחר שמביע רגש, אני פשוט..."

"אתה פשוט... מה?"

"אני אטיל עלייך קללה-שאין-עליה-מחילה!"

"ואז תלך לאזקבאן, עם הסוהרסנים, והם ינשקו אותך וישאבו לך את הנשמה וככה אתה פשוט תהפוך להיות קליפה ריקה של גוף בלי הנשמה ה******** שלך"

"את צודקת. יותר מדי מסוכן"

"אבל אם תקרא לי עוד פעם אחת ג'ינברה מולי וויזלי, אני..."

"את מה?"

"אקרא לך חמוד."

"איום גדול..."

"ואני אעלה לאינסטגרם תמונה של שנינו ואכתוב: החבר החמוד שלי"

"את לא תעזי..."

"ואני אנשק אותך."

"אין מצב!"

"בציבור."

"את לא תעזי..."

"תנסה אותי."

"מצחיק. ועכשיו... לנושא אחר... בא לך לצאת בערב?"

"נדלקת עליי חזק, הא?"

"ממש לא."

"טוב, אצלי בשבע? אפשר לראות סרט."

"קבענו."

אחרי שעתיים ג'יני ראתה כתבה בנביא היומי:

"***** ****** נפגע בתאונת דרכים מוגלגית."

"לא!!!!!!" ג'יני צעקה והתחילה לבכות.

הפרק הקודם		הפרק הבא