המייסדים

אי אפשר היה לתאר במילים את תגובתה של הלגה למראה הטירה.
היא עלתה מעל כל דמיון, אך היא עדיין עמדה מולה.
היא הייתה גדולה. גדולה עד כדי כך שהיה ניתן לראות אותה למרחקים.
אך אם קסם לא זרם בדמך, יכולת בקלות להתעלם ממנה.

היא הסתכלה על חבריה. גודריק עמד בתנוחת ניצחון, מחייך מאוזן לאוזן.
רוונה חייכה בעונג כרגיל, אך עיניה נצצו. סאלאזאר עמד וחייך בגאווה.
גם הלגה התרגשה- חלומם, שנראה אז בלתי אפשרי, הפך לאמיתי.
ובקרוב תלמידים רבים יאכלסו אותו ומורים ילמדו.

נראה שדברים מסתדרים לצד הטוב, הלגה חשבה לעצמה.
ואכן היה כך. מעט זמן אחרי שהטירה הייתה מוכנה, הלגה גילתה עדר של קנטאורים ביער.
היה אפשר להסתובב ביער שעות, ולגלות יותר ויותר יצורים.
היא לקחה את סאלאזר איתה, שהתלהב במיוחד מהחיות הפלאיות.
השבוע הראשון היה נפלא, ובכל מקום שהלכה הלגה היה מישהו שתיקן מעט דברים.
בעיקר היא פגשה ברוונה, שלא הפסיקה להתרוצץ בטירה ולהטיל כשפים בכל מקום.
נראה שהיא הייתה הרגועה ביותר מכולם, והיא ניסתה להשרות זאת גם על האחרים.
אך אי היה אפשר לדבר עם אף אחד, וגם היא הייתה עסוקה.
שנת הלימודים החדשה מתקרבת, וכולם מקווים שיספיקו עד אז.
ובכל זאת, גם עם הלחץ הגדל והצעקות הרבות שנשמעו ברחבי הטירה,
הרביעייה נראתה מאוחדת יותר מתמיד, והם נאחזו אחד בשניה.
זה היה מראה מחמם לב למי שראה מבחוץ, ואולי מישהו חשב שדבר לא יכול להיהרס.
אך אולי זו הייתה תקווה שגויה, ואולי זה היה אמור לקרות.
כי דווקא כשהדברים מסתדרים הכי טוב, נוצרות מחלוקות נוראיות.
ושום חברות חזקה לא יכולה לעמוד בפני תחושת העצמי.

הפרק הקודם		הפרק הבא