הנהר והעפרוני

אני כותבת את זה אחרי שקראתי ספר ממש טוב עם מישהי שקוראים לה קיירה. אני מקווה שיאשרו לי את זה. יום אחד. וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג ובלה בלה בלהההה. כאילו שמישהו ינסה לגנוב את הזכויות על זה או משהו. כולם יודעים שרולינג כתבה את זה. וויתור זכויות לגיל דור ולאחינועם ניני על השיר "מילימטר"

טום רידל מעולם לא הסתדר עם אף ילד בבית היתומים למעט קיירה, מסיבה לא ברורה. הם הגיעו באותה שנה לבית היתומים, טום נולד לאישה ענייה,מכוערת וחסרת כל, קיירה נולדה לאישה יפהפייה,גבוהה ובלונדינית, למעשה, קיירה הייתה בת רוזן. ההבדל הבולט ביניהם היה המראה. טום היה ילד יפה, שחור שיער ועיניים,בעל עור שיש ועצמות לחיים גבוהות, לעומתו, קיירה הייתה מכוערת, היא הייתה גבוהה ביותר,בעלת עור כה בהיר שנראה כחלחל, זה לא היה נראה נורא כל כך אילו היה לה שיער בלונדיני כמו של אימה ושפתיים ורדרדות אבל שיערה היה בצבע שחור עמום ושפתיה בצבע לשון, עיניה היו כהות כמו של טום וכפי שהיא נהגה לומר,"היו צריכים לחפור בדחפור בלחיים שלי עד שהיו מוצאים משהו שדומה לעצמות לחיים"

אולי השוני שלהם מילדים אחרים משך אותם זה לזה,אולי הדמיון המסוים שבמראה חיצוני שלהם. בכל אופן, טום וקיירה לא הקדישו אחד לשנייה תשומת לב מיוחדת עד גיל 7.

קיירה ישבה בפינה קטנה ונסתרת בחצר ושרה,אולי היא הייתה מכוערת במיוחד אבל קולה היה מיוחד, הוא ניחן בגוון ומנעד שלא נשמע מעולם אך לפני כמה ימים,קיירה גילתה יכולת חדשה ומיוחדת בעת שניקתה את חדרה, היא יכלה לגרום לקולה להישמע ממקומות שונים בחדר וכעת היא ניסתה לעשות את זה שוב.

"ואמרת לי בואי,בואי

תראי איך השמש שוקעת לים

ואמרת לי-"

המילה אמרת נשמעה מהעץ שממולה, קיירה חייכה והמשיכה לנסות לשלוח את קולה.

"בואי,בואי

במילימטר-"

המילה במילימטר נשמעה כשתי פסיעות מהמקום בו ישבה.

"שבינו לבינה-"

המשפט הזה נשמע מאחוריה והיא הסתובבה בהפתעה וראתה שם את טום רידל מציץ מבין העלים.

"מה אתה עושה כאן?" שאלה קיירה

"מה את עושה כאן?"

"אני שרה" אמרה קיירה וחייכה.

"זה המקום שלי" אמר טום בהדגשה, "אני יושב כאן"

"אני התיישבתי לפנייך"

"איך את עושה את זה?" שאל בקנאה.

"את מה?"

"את גורמת לקול שלך להופיע במקום אחר"

קיירה חייכה בענווה,"גיליתי את זה אתמול"

"איך?" לטום רידל לא היה אכפת במיוחד מהילדה שישבה לצידו, הוא העדיף לנסות את כוחות הקסם שלו, שהיו תגלית חדשה ומרעננת, אבל אפילו הוא לא היה יכול להתעלם מסוג חדש של קסם שהיה יכול לרכוש לעצמו.

"זה התחיל משיהוקים" אמרה בביישנות, "אתה יכול לנסות גם"

"אני לא הולך לשיר!" התקומם טום ונעמד, "וחוץ מזה, אני יודע לעשות משהו יותר שווה!"

קיירה נעמדה והזדקפה למלוא גובהה, היא הייתה גבוהה בחמישה סנטימטרים מטום, שלא ממש חיבב את העובדה הזו.

"כמו מה למשל?"

"אני יכול לגרום לדברים לרחף!" הכריז, "ולדבר עם נחשים!"

"אני לא מאמינה לך!" אמרה קיירה,"תעשה את זה עכשיו!"

"אני צריך לנסות קודם! אני לא מצליח מיד!" כעס טום, הילדה הזאת הייתה בהחלט מעצבנת.

"אז אתה לא יכול לעשות את זה!" 

טראח

ענף קטן נפל על ראשה של קיירה מהעץ שמעליהם.

"אני עשיתי את זה!" אמר טום בגאווה.

"אתה עשית את זה?!" אמרה בתדהמה.

"אני גם יכול לגרום לעלה לרחף!"

הצמד המוזר התיישב על הקרקע מול ערמת עלים וטום ניסה לגרום לאחד מהם לרחף, לאחר כמה דקות עלה אחד הצליח להתרומם באוויר.

"וואו! מדהים!" התפעלה קיירה.

"אני יודע"  אמר בשחצנות,"אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה"

קיירה הייתה טובת לב מכדי להתייחס לשחצנות שבדבריו והינהנה בהתלהבות.

"אתה צודק! אף פעם לא ראיתי מישהו בבית היתומים עושה את זה!"

ברגע הזה, טום נזכר שהוא נמצא בבית היתומים ושאם קיירה תגיד על זה למישהו, ישלחו אותו לבית משוגעים עד סוף ימי חייו.

"תגידי שאת לא תגלי לאף אחד!" קרא טום.

"רק אם אתה לא תגיד על הסוד שלי"

"טוב," 

השניים נשארו לשבת בפינה הסודית,קיירה המשיכה להתנסות במיומנות החדשה שלה וטום המשיך לנסות לגרום לשני עלים לרחף ביחד בגובה גבוה 

ת"ב?

אחרי שלוש תגובות המשך!

מקווה שנהניתם!

		הפרק הבא