חצויים מכל הסוגים

"פרסאוס ג'קסון! אני הולכת להרוג אותך!"

בשביל פרסי, זה היה דבר דיי נורמלי בשבילו לשמוע. מישהו תמיד רצה להרוג אותו, במיוחד אנבת'. בגלל זה הוא לא היה מאוד מופתע שלאנבת' היה סכין ביד כשהיא עלתה במדרגות לכיוון שלושת הבתים הגדולים והסתערה לכיוונו.

המבט על הפנים של אנבת' היה גורם לכל בן אדם נורמאלי לרוץ ולהתחבא. אבל פרסי לא היה בדיוק נורמלי. כנראה זה שהוא היה בנו של אל הים סיווג אותו כלא נורמאלי.

"איך יכולת להשאיר את החניכים החדשים עם טרוויס וקונור?" היא קראה בכעס.

חלה עלייה משמעותית בכמות החניכים שהגיעו למחנה. האלים היו עסוקים

פרסי נשען לאחור על מעקה המרפסת, מביט בעיניה האפורות סוערות של אנבת בהנאה. היא נראתה רותחת מכעס, באותה המידה היא הייתה יכולה להיות. שיערה הבלונדיני והמתולתל נפל סביב כתפיה. אלים, היא יפהפייה, פרסי חשב.

"נחמד לראות גם אותך חכמולוגית", פרסי אמר, מחייך חיוך רחב. אנבת' גלגלה את העיניים שלה ושלבה את זרועותיה.

התאומים שוד כמעט גרמו לטראומה לילדים המסכנים האלה! שניים מהם ניסו לברוח על פגאסוס, ומצאתי אחת בטלפון מנסה להתקשר לאמא שלה, אנבת' אמרה."

"אז?" פרסי שאל. בטח, טלפונים ניידים היו כמו סימנים למפלצות שאומרים תהרגו אותי! תהרגו אותי!, אבל מחנה חצויי הדם היה המקום הכי מוגן עלי אדמות.

"אבא שלה הוא האנושי מבניהם, פרסי", אנבת' השיבה, מנידה בראשה כאילו זה היה אמור להיות ידוע .

"אוקיי, אני מצטער, פישלתי בגדול, אני מבין", פרסי ענה, מרים את ידיו בצורה אשמה. במשך כל השנים שהוא הכיר את אנבת' פרסי למד שעדיף לקבל את העובדה שהיא תמיד צודקת, ולהמשיך הלאה.

"למה חשבת למשך שנייה אחת שזה יהיה רעיון טוב להשאיר את החניכים החדשים עם קונור וטראוויס?" אנבת נאנחה.

"אני אף פעם לא אמרתי שזה היה רעיון טוב, אבל גרובר אמר לי שהוא נמצא כאן, אז א-"

"גרובר? גרובר נמצא כאן?" אנבת' קטעה אותו באמצע.

"טוב, הוא יצר איתי קשר דרך הקשר הטלפתי שלנו ואמר לי לבוא לביתן המרכזי", פרסי הסביר. "אז, הנה אני ואין סימן לגרובר בשום מקום", פרסי נאנח. הוא הסתובב והסתכל על המחנה, מניח את מרפקיו על המעקה.

הבעתה של אנבת' התרככה והיא רכנה מעל המעקה ליד פרסי והתנשמה עמוק תוך כדי.

"לא ראיתי אותו מאז היום הולדת שלי", פרסי אמר.

"הו, בוא הנה, היית רחוק ממנו לזמנים ארוכים יותר. וברצינות אתה אף פעם לא באמת רחוק ממנו עם הקשר הטלפתי שיש לכם", אנבת' אמרה, דוחפת מעט את פרסי. היא תמיד ידעה מה הדבר הנכון להגיד. פרסי חייך ושם את זרועותיו סביב מותניה. היא חייכה חזרה ונישקה אותו ברכות.

"את אומרת את זה כאילו זה אמור להפוך את זה לקל יותר", פרסי אמר ברגע שהם נפרדו אחד מהשני. אנבת' גלגלה את עיניה וחבטה בו קלות בבטן.

"אתה כזה מוח אצה", היא אמרה. פרסי רק חייך. מאז שפרסי עזר להביס את קרונוס לפני שבוע, דברים באמת התחילו להיראות טוב.

פרסי היה חייב להיות כנה עם עצמו; השבוע האחרון היה השבוע הטוב ביותר בחייו. למרות שלא ראה את גרובר למשך זמן ארוך, הוא יצא עם אנבת', הילדה הכי מדהימה בעולם, למען השם. הם כבר עברו ביחד כל כך הרבה ביחד, הוא רק קיווה שהם יוכלו להמשיך לצאת.

פרסי נישק שוב את אנבת', מחזיק אותה קרוב. אנבת' העבירה את ידה בשיערו המבולגן. אנבת' שמה את ראשה על החזה של פרסי והוא החזיק אותה קרוב. הם עמדו שם לדקה, הם יכלו לראות את קייטי גארדנר נוזפת באחים שוד ומנחמת את החניכים החדשים.

"את אמרת לקייטי לעש-?"

"יאפ", אנבת ענתה אפילו לפני שפרסי סיים את השאלה שלו. "אני לא יכולתי להשאיר אותם לבד שוב",

"היי חבר'ה!" קול מוכר צעק. גרובר רץ לעבר הזוג, מנופף בהתרגשות. הוא לא לבש כובע הוא רגליים מזויפות, הוא פשוט נתן לקרניים שלו ולרגליים השעירות שלו להיות חופשיים. הוא האיץ במדרגות בבית המרכזי ומשך את שניהם לחיבוק ענק.

"גרובר, לאן נעלמת בשבוע האחרון?" פרסי שאל, מקלף את חברו הטוב מהגב שלו.

"היו לי כמה סידורים לעשות בסנטרל פארק. היו כמה נימפות כועסות על הבלגן שהיה עם קרונוס והצבא שלו... עצים שרופים, מדשאות הרוסות, זה נורא... כרגיל 'הלורד של הטבע' דברים כאלה, הוא משך בכתפיו. חיוך מטופש מתוח על פניו. "מצטער שקטעתי, אה פרס?"

"הר די הר הר ". פרסי צחק ביובש. "למה אמרת לי לבוא לכאן בכל מקרה?"

"כירון זימן אותי מוקדם יותר ואמר לי לבוא לבית המרכזי הכי מהר שאני יכול. הוא אמר שהוא רוצה לראות גם את שניכם", גרובר הסביר. פרסי קימט מעט את מצחו וחיפש בסביבה את חברם הקנטאור.

"גרובר, שלום", כירון אמר, מפתי את השלישייה מאחור. "אה, מושלם, פרסי ואנבת' אתם גם נמצאים כאן. יש לי ברים חשובים לדון איתכם עליהם. בבקשה, הצטרפו אליי פנימה",

אנבת', פרסי, וגרובר עקבו אחרי כירון לכיוון הבית המרכזי והתיישבו סביב השולחן. כירון הניח את ידיו על השולחן, הזנב שלו מיטלטל מאחוריו.

"אני מניח שאתם מבינים את החשיבות של הפגישה הזאת", כירון אמר. אנבת' הנהנה, אבל פרסי רק קימט את מצחו בבלבול.

"ובכן, מה עושה את זה כל כך שונה מהשתי ביליון ושתיים האחרונים?" הוא שאל. אנבת' הביטה בו כאילו היא תוהה איך הוא יכול להיות כל כך עם ראש בקיר כל הזמן.

"פרסי, גרובר הוא עכשיו לורד הפרא. כירון לא היה מבקש ממנו לבוא אלא אם כן זה היה ממש דחוף", היא הסבירה. פרסי הנהן בהבנה ושקע בכיסא שלו, קצת מובך שאנבת' הייתה צריכה להסביר לו את זה.

"כמו שאמרתי, יש לנו עניין מאוד חשוב בידיים שלנו. לאחרונה, קרו התרחשויות מאוד מוזרות ב... ובכן.... בבריטני", כירון אמר.

"אבל האלים עברו לציוויליזציה המערבית", אנבת התערבה בצורה חדה. "למה שבעיה בבריטניה תכלול אותנו?"

"התבקשתי מחבר ותיק לשלוח כמה חצויים מוכשרים לבית הספר הקסום בבריטניה. יש שם כמה תלמידים שצריכים הגנה מכוח אפל. איום שיכול בקלות לעשות נזק כמו קרונוס",

"כוח אפל? אום... כירון. אני לא בדיוק חצוי, אני סאטיר," גרובר הפריע באמצע, מצביע על הקרניים שלו.

"אני בהחלט מודע לזה, אדון אנדרווד, אבל קיוויתי שתצטרף לפרסי ואנבת'. אני יודע שאתה מאוד עסוק עם הבקרת נזקים, אבל זה יהיה רק לחודש או שניים, ואני בטוח ששאר מועצת הזקנים של קלובן יהיו מוכנים לקחת שליטה בזמן הזה. אתה מגן מומחה. ואני בטוח ששני אלה הצטרכו בעיטה בתחת כדי להישאר מרוכזים. אתה הסאטיר הראשון שעלה בדעתי לפנות אליו", כירון אמר. פרסי יכול היה לדעת שכירון מחמיא מעט לגרובר כדי לשכנע אותו להצטרף אלינו, ונראה שזה עובד.

"אני מניח שאני יכול לקחת הפסקה... זה יהיה בדיוק כמו פעם! שלושת המוסקטרים, חזרה יחד למסע אחד נוסף", גרובר חייך, מתחמם למשמע הרעיון

"ואנבת, את יכולה לקחת את המחשב נייד של דיידלוס ולהמשיך לעבוד על העיצובים שלך לבקתות ולאולימפוס החדש. בדרך הזאת, לוח הזמנים שלך לא ייהרס", כירון המשיך. אנבת' הנהנה באיטיות.

כירון עכשיו הסתובב אל פרסי "ובכן, פרסי?"

"אז, רק עכשיו נלחמתי במלחמה, הבסתי את קרונוס, והשלמתי את הנבואה. ועכשיו כשסוף סוף יש לי קצת שקט, אתה רוצה שאני אלך לאיזה בית ספר למפונקים בבריטניה כדי להגן על כמה פרחחים בריטים מבחור בריטי רע?" פרסי שאל. כירון עצר לרגע ואז הנהן.

"זה בערך מסכם את זה... או! אבל אתה לא יכול לחשוף לאף אחד שאתה חצוי", כירון אמר. גרובר פתח את הפה שלו כדי לדבר. "אני מתנצל. אתה לא יכול לחשוף לאף אחד שאתם שני חצויים, וסאטיר", כירון הוסיף. "דבר אחד אחרון... זה לא בית ספר רגיל. זה לילדים שיש להם כוחות מיוחדים",

"כמו חצויים?" אנבת' שאלה. כירון נשך את השפה שלו.

"לא, לא בדיוק. יש אנשים שמאמינים שהם בורכו על ידי הקטה לפני הרבה מאוד זמן. בעיקרון, זה בית ספר לקוסמים ומכשפות צעירות. בית הספר הזה נקרא הוגוורטס",   

		הפרק הבא