הנרי ומקס 2 - טורניר הקוסמים העולמי

תקציר של הנרי ומקס 1 - (לטובת מצטרפים חדשים)
אחרי שהנרי ומקס - שני חברים שלומדים בשנה החמישית בהוגוורטס - עברו כמעט על כל עבירה אפשרית בחוקי בית הספר, ובמהלך ההרפתקאות שלהם צדו חד קרן, פגשו מפלצת שיעורי בית, בנו לעצמם משרד סודי תת קרקעי, ובסוף - גם עשו את הקסם המורכב והפכו לאנימאגים... יום אחד, בהפתעה, המנהלת פרופסור מקגונגל אספה את כל התלמידים לסעודה חגיגית והכריזה על 'טורניר הקוסמים העולמי'.
"טורניר הקוסמים העולמי" אמרה מקגונגל, "מחליף את טורניר הקוסמים המשולש, ישתתפו בו שישה בתי ספר והוא יאורח בוואגאדו, בית הספר הגדול בעולם שממוקם באפריקה, על ראש הרי הירח שבאוגנדה. בתי הספר האחרים המשתתפים בטורניר יחד איתנו יהיו בובאטון הצרפתי, דורמשטנג הצפוני, קאסטלאוברושו מברזיל ומאהוטוקורו מיפן."
היא אמרה שבמשלחת של הוגוורטס לתחרות ישתתפו שישים וחמישה תלמידים מבית הספר, מכל שכבות הגיל. בתחרות עצמה ישתתפו סך הכל שני תלמידים מכל בית ספר - אחד מהכיתות הגבוהות - שנה רביעית עד שביעית, ואחד מהשכבות הנמוכות - שנה ראשונה עד שלישית.

העונה השניה של הנרי ומקס תתחיל בחויות שלהם כשהם רוצים להגיע לטורניר הגדול. הנרי, הגאון בעל הרעיונות המשוגעים, ומקס הפסימי והסרקסטי, שהוא גם מספר הסיפור - עומדים לעבור חויות מוזרות בדרכם לתחרות.

הפרק הזה מוקדש ל- Mia😍😍😍, king of the world, ליאו :), הרמיוניוהארילנצח, וסיסולט, על התגובות המפנקות והעצות שנתנו בפאנפיק הקודם. מקווה שתאהבו גם את הפאנפיק הזה!

פרק 1 -

"ששש", לחש לי הנרי. "תיזהר. סנייפ יתפוס אותנו והכל ייהרס! אנחנו חייבים להשיג את ספר הלחשים של מרלין שמוחבא כאן! אחרי שסוף סוף גילינו איפה הוא..."
"אז למה אנחנו יוצאים עכשיו?" שאלתי. "דווקא באמצע הצהריים אנחנו הולכים לגנוב ספר עתיק? כשכולם מסתובבים בבית הספר?"
הנרי הביט קדימה לראות אם המסדרון פנוי ואמר, "כן, אנחנו לא יכולים לחכות ללילה, מישהו יכול להשיג אותו לפנינו."
"בסדר. אבל גם למה אנחנו מתגנבים כאילו רצחנו מישהו?" אמרתי. "כולה ספר לחשים עתיק".
"זה העותק האחרון הקיים של הספר הזה."
"אה. טוב. כמה זמן זה ייקח?"

"לא הרבה. מה קרה? למה אתה לחוץ?"

"לא משנה. יש לי משהו... עזוב"
עצרנו והתחבאנו בכוך במסדרון. הכלב הענקי של פילץ' חלף במסדרון לפנינו וריחרח את האוויר.
הנרי הקיש בשרביטו ונשמע רעש של משהו נופל ומתנפץ בתוך אחת הכיתות. הכלב הרים את הראש ורץ, ואני והנרי התחמקנו וירדנו בגרם המדרגות הקרוב.
הנרי חיפש דלת סודית לאורך המדרגות. אני חיפיתי למעלה לוודא שאף אחד לא מגיע.
"בוא", הוא אמר אחרי כמה שניות, כשלידו הופיע שער גדול וחשוך.
נכנסנו דרך השער והארנו את החדר בעזרת השרביטים.
במרכז החדר המאובק עמד שולחן עץ אכול טרמיטים, ועליו קופסה שחורה גדולה.
"הנה הוא - הספר של מרלין", אמר הנרי. "יש בספר הזה קסמים שאפילו דמבלדור הגדול לא הכיר, ויש בו גם את הנוסחה העתיקה למרכבה המרחפת של מרלין, ועוד כל מיני דברים מגניבים".
ניגשנו לשולחן, ופתחתי את מכסה הקופסא שמכילה את הספר בזהירות.
הקופסא היתה ריקה.
"מה זה?!" שאל הנרי, ופישפש בידו בין קורי העכביש שבקופסא.
באותו רגע נשמע ציחקוק מאחורינו.
הסתובבנו והארנו עם השרביטים ולא ראינו אף אחד. רגע אחר כך שמענו צעדים יוצאים החוצה ומתרחקים במעלה המדרגות.
"זה בטח פוטר וסקורפיוס! הם מתחבאים בגלימת ההעילמות!" אמר הנרי, "אנחנו צריכים לתפוס אותם! אנחנו נפרק להם את הצורה..."
רצנו אחריהם, ועלינו במעלה המדרגות ורצנו לאורך המסדרון. המרדף הוביל אותנו למגדל של ריבנקלו.
"יופי, הם הגיעו לדרך ללא מוצא", אמר הנרי והביט למעלה למגדל. התחלנו לטפס לאט בשרביטים שלופים.
דלת נפתחה מימין אלינו ודיאן בל יצאה משם.
"היי! חברה! מה אתם עושים פה?"
"מנסים להשיג מפוטר וסקורפיוס את ספר הלחשים העתיק של מרלין", אמר הנרי.
"איזה משועממים", היא אמרה.
"סתמי תפ'ה שלך", אמרנו אני והנרי ביחד, וחלפנו על פניה.
המשכנו לעלות, ומעבר לסיבוב הופיעו סקורפיוס מאלפוי וג'יימס פוטר הצעירים, יורדים כאילו כלום לא קרה.
הנרי חייך. "חשבתם שניתן לכם לברוח בקלות, אה?"
הפרצוף שלהם נראה מבולבל.
"אתם תלמידי שנה ראשונה חצופים ומופרעים! אתם חושבים שתעזו לקחת ממני וממקס את הספר ופשוט ניתן לכם לברוח? אה?!"
הם נראה ממש מבולבלים. "איזה ספר?" שאל פוטר.
"יכול להיות שהם לא היו שם?" שאלתי.
"אל תהיה פתטי מקס! הם בטח הורידו את גלימת ההיעלמות וחשבו שנאמין להם." הנרי כיוון עליהם את השרביט. "תוציאו את זה!"
פוטר ומאלפוי לא הגיבו.
קול צעדים נשמע מתקרב מאחורינו.
"מי זה?" שאל הנרי.
מעבר לעיקול הופיעה פרופסור מקגונגל.
היא הביטה בשרביט השלוף של הנרי. "מה אתה עושה?"
"פוטר ומאלפוי לקחו ממנו את ספר הלחשים העתיק של מרלין", הוא אמר לה.
מקגונגל הביטה בנו והיטיבה את משקפיה. "בואו אחרי".
הבטנו אחד בשני. נכנסנו איתה למסדרון צדדי ריק.
היא סקרה אותנו ואז נאנחה. "למה אתם חייבים להסתבך?"
לא הגבנו.
"עוד שבוע אנחנו יוצאים לטורניר הקוסמים העולמי," היא המשיכה, "ועכשיו אתם שולפים שרביטים על תלמידי שנה ראשונה. למה אתם נותנים לי סיבה להתעצבן? אני מאוד רוצה שתגיעו לתחרות. את האמת הייתי רוצה שאתה - הנרי, או אולי דיאן, תיבחרו להיות המתמודדים שלנו. גם אם אתה תבחר, מקס, אני בטוחה שתהיה בסדר".
היא סרקה את המסדרון לשני הצדדים ואמרה לנו, "אני לא רוצה לתפוס אתכם עוד פעם".
"תודה פרופסור", אמרנו.
אחרי שהיא הלכה הנרי אמר, "אמרתי לך פעם שאני מת עליה?"
"אולי רק איזה עשרים פעם". אמרתי.
"אה... טוב." הוא חייך, "אז... אתה רוצה לבנות מרכבה מהספר של מרלין? ניקח איתנו את המרכבה לתחרות ונעוף כל יום מסביב להר של וואגדו!"
"לא." אמרתי. "לא מעוניין. תשיג את הספר של מרלין לבד..."
"הנרי! מקס!" נשמע לפתע קולה של דיאן בל והבטן שלי התהפכה. היא הגיעה מהמדרגות, יפיפיה כמו תמיד. "אתם חייבים לראות את זה".
היא תפסה לי את היד ומשכה אותי.
"מה, מה יש?" שאל הנרי.
"בואו", דיאן עברה בכמה מסדרונות, והובילה אותנו להתקהלות של תלמידים על יד לוח מודעות. נדחפנו פנימה, וכשעמדנו על יד הלוח, דיאן הצביעה על המודעה הגדולה באמצע.
"רשימת התלמידים שיוצאים לטורניר הקוסמים העולמי!" קרא הנרי. "בלה, בלה... הנה! מקס, אנחנו בפנים! וגם דיאן".
הוא נתן לה נשיקה ואני הסבתי את מבטי ועיינתי במודעה.
"רק רגע, מי עוד ברשימה?" הנרי שאל, "גם סקורפיוס ופוטר! זוג חצופים... עוד רגע נלך לטפל בהם. וגם מיקה פלויט! אוי לא... ובריאן לונגבוטום... איזה רשימה גרועה".
"רשימה על הפנים", הודיתי. "אנחנו חייבים שאחד מאיתנו יבחר לתחרות".
"נכון. איזה רשימה אדיוטית".
"אני לא מאמין שמקגונגל הכניסה את האנשים האלה".
"לא יודע מה עובר עליה. הם יביישו את בית הספר. למה היא לא הכניסה במקומם את מיק המגניב, או ברכה פלנגטון החתיכה?"
"היי, תקראו מה כתוב פה למטה", אמרה דיאן, "שבוע הבא תתבצע הנסיעה לוואגאדו, ובקרוב ינתנו עוד פרטים על המשימות ועל המתמודדים האחרים!"
"הממ", הימהם הנרי. "אני צריך לחשוב על דרך להוציא את מיקה פלויט מהרשימה הזאת".
"מקס!" התרעמה דיאן. "אל תהיה מרושע! אז מה אם היא האקסית שלך?!"
"בסדר, בסדר", הוא אמר לדיאן ואז קרץ לי. הוא סימן לי ביד שנדבר על זה אחר כך.

		הפרק הבא