כעבור כמה שנים...פנלופה

נ.מ.: פנלופה

אני מתעוררת בבוקר במיטה שלי, החדר שטוף שמש מהחלון בחדר שלנו ששכחתי להסיט את הווילון שלו אתמול בלילה, אסטרונאוטית שכמוני.הוגו לידי והוא מזיל ריר,אני חושבת שזה חמוד, נשים אחרות בטח היו חושבות שזה מגעיל. אני קמה מהמיטה ונותנת להוגו להמשיך לישון... מקווה שהוא חולם חלומות טובים.אני  מתלבשת בטרנינג וטי-שירט, (היום זה היום חופש שלי מהעבודה). אני יורדת למטה והולכת לחדר של ניקול. אני דופקת על הדלת ולא שומעת קול מבפנים, אני מניחה שהיא ישנה אז אני נכנסת ומעירה אותה בנשיקה על המצח,"בוקר טוב מתוקה שלי" אמרתי לה בשקט, " נו רק עוד חמש דקות אמאאאא" היא לוחשת- צועקת לי. אני שמה לה שעון מעורר לעוד חמש דקות ויוצאת. ניקול כמעט בת 13,יש לה שיער ג'ינג'י ברונטי גלי(שילוב שלי ושל הוגו) ועיניים ירוקות בהירות. היא יחסית גבוהה לגילה וגם רזה. היא מאוד אוהבת ציור ותיאטרון. אני הולכת לחדר של פיטר ודופקת על הדלת, הוא צועק לי: מי זה?, אמרתי אמא ונכנסתי. החדר שלו מבולגן מאוד, מלא בגדים זרוקים על הרצפה, המשחקים שלו מפוזרים בתוך הכוורת ורק הוא, יושב בשולחן הכתיבה שלו, עם העיפרון הלעוס שלו והמחברת אנגלית שמפוצצת במדבקות של משחקי מחשב. " תיזהר עם הצעקות האלה שלך אתה עוד תעיר את אבא ואת ניקול" אמרתי לו עם נימה שיש בה מעט נזיפה (אני מקווה שניקול כבר ערה אבל עדיין...). "מה אבא עוד ישן?" הוא שואל אותי, קצת מאוכזב. "אני לא בטוחה מתוקי אבל אני לא הערתי אותו כשבאתי להעיר אתכם" "אהההההה" הוא אומר בנימה הקבועה שלו. "אז למה אתה ער בשעה כזו עוד לפני שהערתי אותך?" שאלתי אותו כאילו הוא בחקירה עם המנורה המסנוורת מול העיניים. "כי יש לי שיעורי בית ששכחתי לעשו-" ובאותו רגע ניקול התפרצה לחדר של פיטר וצעקה:"פיטר!!! חתיכת פוץ! יכולתי לישון עוד כמה דקות אבל לאאא ברור שהיית חייב לצעוק!" פיטר התכווץ בכיסא שלו, מוכן למכה שעומדת לבוא אבל אז אני התערבתי:" ניקול,את בכל מקרה היית אמורה לקום, תראי את זה בצורה יותר טובה: פיטר העיר אותך כמה דקות קודם וככה יהיו לך כמה דקות יותר להתארגן, מה כל הכעס הזה על הבוקר?" "אוףףף שיהיה אבל אני אחזיר לך על זה!" היא אמרה ויצאה בנימה דרמטית זו החוצה. "גיל הטיפש עשרה" אמרנו ביחד ואז כמובן ש:"צ'יפס עלייך" הוא אמר לי. "עכשיו יש לי שתי שאלות אוקי?. אמרתי- שאלתי בלי לחכות לתשובה:"

וכאן הוא התחיל להיות קצת בפאניקה אבל הרגעתי אותו: "סתם הכל בסדר, רק תגמור עם השיעורים האלה כבר ותסדר את החדר שלך!" "ב -בסדר אמא" הוא אמר בנימה קצת מפוחדת. אז יצאתי והלכתי למטבח להכין לי קפה ובנתיים חשבתי על פיטר. פיטר עוד מעט בן 10, יש לו שיער בלונדיני חלק(שאלוהים יודע ממי הוא קיבל אותו) ועיניים בצבע חום חלודה(בקטע טוב). הוא קצת ביישן אבל הוא מאוד אוהב משחקי מחשב וכדורגל, אין לו הרבה חברים: רק את ג'ורג' שכבר הזכרתי ורון. הם סוג של חבורה. חזרתי מההרהור שלי חזרה אל מכונת הקפה שכמובן התקלקלה. בדקתי אם יש מים- היו. לא היה לי כוח לפנות לטכנאי אז ניסיתי לחבר ולנתק אותה מהחשמל- לא עבד. בשלב הזה ממש רציתי קפה אבל ידעתי שגם אם אני אפנה לטכנאי הוא יגיע רק עוד איזה שעה במקרה הטוב ויקחו לו עוד איזה שעתיים לתקן את זה.אז השארתי פתק על השולחן ובו כתבתי: " הלכתי לקנות קפה אם מישהו רוצה משהו מהמאפייה שיתקשר אליי מהר... אם קורה משהו דחוף אפשר להתקשר אליי, ביי"

 יצאתי החוצה עם התיק הקטן שלי ובו:

(אתם בטח תוהים למה הבקבוק מים, ובכן תכף תבינו)הלכתי משהו כמו עשרה צעדים,הטלפון שלי לא צילצל אז שפכתי על עצמי את כל תכולת הבקבוק וחשבתי מחשבות משמחות ו- ופאף! אני באוויר וזו הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם. כן, אני יודעת לעוף כי אבא שלי היה שייך לאיזשהו עם(אין לו שם) שלכולם שם יש שיער אדום כמו שלי(ירשתי ממנו) וכוחות קסומים אז זה אחד מהכוחות שלי! התעופפתי למאפיה יחסית מהר או כמו שאני קוראת לזה: "שחיתי על הרוח" ואז הטלפון של צלצל אז נחתתי ונחשו מי התקשר אלי אם לא פיטר." אמא" הוא אמר לי, "מה מתוקי?" "אין לי בגדים נקיים"הוא אמר בנימה מעט מפוחדת. "מה? למה אין לך בגדים נקיים הבאתי לך בגדים נקיים לפני כמה ימים" אמרתי לו, טיפה עצבנית. "אה כן אבל אני וג'ורג' שיחקנו איתם במשהו" הוא אמר באותה נימה מעט מפוחדת.בשלב הזה כבר התחלתי להתעצבן. "למה שתשחקו בבגדים? וחוץ מזה פיטר מתוק שלי, מה אתה רוצה שאני אעשה עם המידע הזה עכשיו?" שאלתי אותו. "אני לא יודע" הוא אמר לי. " טוב מתוקי, אבא התעורר?" שאלתי. "לא" הוא ענה לי. התפלאתי כי בדר"כ להוגו יש יקיצה טבעית בערך בשעה הזו. "טוב אז יש מכונה נקייה במייבש שעוד לא הספקתי להביא לך" אמרתי לו. "אה- תודה אמא"הוא אמר לי בהקלה. "אבל פיטר, תבטיח לי שלא תעשה שטויות כאלה עם בגדים טוב..?" אמרתי לו. "טוב" הוא ענה לי. המשכתי ללכת למאפייה וסופסוף הגעתי. נחשו את מי פגשתי שם?, לא אחר מאשר הוגו. "מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו. "קונה קפה, המכונה התקלקלה אבל השאלה היא, למה את כאן?" הוא אמר. "אמממ מאותה סיבה בדיוק!" עניתי בעצבנות.אוי הוגו... היחיד שלא סיפרתי לכם עליו בערך הוא הוגו.: הוגו הוא בן עוד מעט 40(כמוני) עם שיער ברונטי חלק מהמם ועיניים חומות. הוא גבוהה מאוד(1.95) והוא מאוד אוהב לשחק כדורסל ולצפות בכדורסל, אבל הוא בעצמו מנכ"ל  של חברה לטלפונים. "אוי לא" אמרנו ביחד... ניקול ופיטר מסתדרים נורא כשרק שניהם בבית ואני לא מגזימה, פעם אחת ניקול איימה על פיטר עם סכין, זה לא עומד להיגמר טוב.

		הפרק הבא