גם אחותי הגדולה קוסמת!

עבר שבוע מאז שראו הילדות את סנייפ, והן החליטו שזה מספיק בטוח לחזור לגן השעשועים.

סנייפ צפה בהן מבעד לשיחים.

הוא צפה בהן מתנדנדות, משחקות, צוחקות.

פטוניה ולילי בדיוק רבו על משהו, ופטוניה עשתה תנועה חדה בידה.

לפתע לילי נפלה על האדמה.

דם זלג מגופה, ופטוניה החלה לבכות בפחד.

סנייפ פרץ מתוך השיח, והביט בבעתה על לילי המדממת.

״אני אקרא לאימא שלי!״ צעק ורץ משם בשיא המהירות.

כעבור כמה רגעים הגיע סנייפ מלווה בעוד אישה אשר דומה לו מאוד.

היא שלפה מעין מקל עץ ארוך מכיסה, והחלה ללחשש.

כעבור כמה שניות לילי נרפאה לגמרי, אך הייתה רדומה.

״היא תהיה בסדר.״ אמרה אימו של סנייפ, איילין, ברוך.

היא נתנה לסנייפ ולפטוניה את לילי ונעלמה משם.

״א-אני עשיתי את זה?״ שאלה פטוניה, המומה ומפוחדת.

״אה-הא, אבל זה בסדר, הכל יהיה בסדר, זה קרה לי כמה פעמים.״ אמר סנייפ.

״אה.... וזה גם באמת קסם, מה שעשיתי שם ומה שאימא שלך עשתה?״ שאלה פטוניה, נרגשת אך עדיין מעט חוששת.

״כן.״ אמר סנייפ בחיוך קטן ועקום.

״אז, סוורוס, תרצה לבוא הביתה שלנו?״ שאלה, וחיוך גדול עלה על פני סוורוס.

״אני אשמח.״ אמר בקול שקט ונרגש.

לילי פקחה עיניים לאיטה, והסתכלה על פטוניה וסוורוס מדברים.

״מה קרה?״ שאלה בקולה הדק.

פטוניה הסבירה לה את השתלשלות העניינים, וברגע שהגיעה לרגע בו התברר כי היא עשתה את זה, עלו דמעות בעיניה הירוקות.

״היי! הכל בסדר!״ חיבקה אותה לילי.

הן רצו הביתה יחד עם סוורוס, ולפני שהלך, בערב, קבעו שייפגשו שוב מחר, בחורשה שעל יד ביתן.

הפרק הקודם		הפרק הבא