היומן של ג׳ורג׳ ופרד

בוקר טוב, קורות חיי.

היום, כשקמתי מהמיטה הצהובה שלי עם הפיג׳מת פילפילונים, ג׳ורג׳ הזכיר לי לכתוב את הדף ביומן.

בהתחלה התלבטתי. מה, שאני אכתוב יומן שג׳ורג׳ כבר קלקל?

שאני אכתוב יומן באופן כללי?

אבל אז נזכרתי שג׳ורג׳ בכל מקרה מקלקל הכל, אז זה לא. נורא כל כך. והיומן? אה, זה לא יומן, זה סיפורי מהימים שהייתי צעיר ויפה.

אולי אני אקרא את קורות חיי כשאהיה בן שמונים לפחות, ואז אני אדע בדיוק איך להכין פצצות סירחון וטיטולי וופלה.

אל תשאלו מה זה טיטולי וופלה, אתם ממש לא רוצים לדעת, תאמינו לי...

אז החלטתי לכתוב עכשיו ביומן. אבל עוד כמה שעות אנחנו יוצאים לקניות להוגוורטס, אז אני אספר לך לפני שג׳ורג׳ יחטוף אותך ויקרא לך ׳יומני׳! איכס!

 צהריים טובים, קורות חיי!

בדיוק חזרנו מקניות להוגוורטס, ואני אומר לך, היה חבל על הזמן!

בהתחלה הגענו לחנות ספרים-חחח פששש, כרך ודף בע״ם, בלה בלה בלה, וכולי...

השתעממתי עם כמויות הספרים המבהילות.

ואז ראיתי את זה- ספר מדהים עם הכיתוב- ׳איך להצמיח למורה שלך זנב טווס ורוד.׳

לחשתי לג׳ורג׳, ומבצע ׳הזנב את המורה׳ יצא לדרך.

ג׳ורג׳ התגנב מאחורה, בשקט גמור, ואני בינתיים הסחתי את דעתם של אמא, ביל, פרסי, צ׳ארלי, רון, ג׳יני הקטנה והמוכר.

״היי חברים!״ קראתי. ״אני יפה, תמים, חמוד! בכלל לא באתי לגנוב שום ספר כמו בפעם הקודמת!״

פרסי נעץ בי מייד מבט. ״פרד, אני מזהיר אותך!״ הוא קרא ונפנף באצבע כמו דביל, כי זה מה שהוא.

ג׳ורג׳ מאחורה גנב בשקט את הספר.

אחר כך, הלכנו ל׳מדאם מלקין.׳ 

אני אומר לכם, גלימות יפות עלי.

קנינו כמה, וגם פיג׳מה. חדשה, כי ביקשתי יפה.

וכמובן, גנבתי סמרטוט שעשוי מזנב בואש, בשביל פצצת הפיכסה שלי ושל ג׳ורג׳.

קנו לי קדרה וערכת שיקויים.

אבל הכי כיף, אצל אוליבנדר.

יש לי עכשיו שרביט.

עץ תפוח, 26 סנטימטר אורך, גמיש. המילוי הוא נים לב של דרקון.

גם ג׳ורג׳ קיבל שרביט.

עץ תפוח, 26 סנטימטר אורך, גמיש. המילוי הוא נים לב של דרקון.

שלי יותר יפה.

טוב, קורות חיי, ניפגש בהוגוורטס!

הפרק הקודם		הפרק הבא