יומנו של רון וויזלי *גמור*

הידיים שלי מכוסות בריר מגעיל. עכשיו חזרתי מהעונש של סנייפ - לכבוש מוחות של עכברושים. את העונש קיבלנו אני והארי, אחרי התקרית עם סלית'רין במרתפים, שהרמיוני יצאה ממנה עם שיניי שפן ענקיות.

אני זוכר שבערך חצי שעה אחרי שהתחלנו את המשימה הדוחה הזאת, הארי ישב במרחק של כחצי מטר ממני (מה שהיה דיי מעצבן כיבנסיבות אחרות יכולנו לפחות להנות מהנוכחות של השני.) הסתכלתי עליו, נזכרתי בכל מה שהרמיוני, פרד, ג'ורג' ולי ג'ורדן חפרו לי בשבועות האחרונים והחלטתי; אני עכשיו הולך לדבר איתו!

פתחתי את הפה אבל אולי זה בגלל הריח של העכברושים, יצא ממני רק גרגור בלתי מובן. פניו של הארי הקשיחו. כנראה חשב שנחרתי בבוז.

טוב, מאז ועד עכשיו לא ניסיתי ליצור איתו קשר.

השעה בערך חצות. הארי לא במיטה שלו, שזה דיי מבאס כי הבטחתי להרמיוני שאני אתפוס איתו שיחה.פתאום אני שומע קולות דיבור מהומהמים מחדר המועדון ואני מחליט לרדת לבדוק ממי הם בוקעים.

עוד לפני שאני מסיים לרדת במדרגות אני שומע את קולו של הארי וגל רחמיםכלפיו גואה בי כמו ים סוער.

"אף אחד לא מאמין לי, אפילו לא רון! הכתבה של הפרה הזאת, סקיטר, רק החמירה את המצב וכשאני הולך במסדרונות תגים של פוטר מסריח מבזיקים אליי מכל הכיוונים. ואם לא דיי בזה, האגריד הראה לי עכשיו מה מצפה לי במשימה הראשונה וזה דרקונים, סריוס. הלך עלי!" הוא מסיים בטון מיואש.

זעה קרה עוטפת אותי מכל הצדדים. להארי יש בקושי סיכוי קלוש נגד דרקון!

סריוס והארי מתחילים לדבר ביניהם בלחישות. הם בטח מדברים ביניהם דרך רשת הפלו אבל זה לא מה שמעניין אותי. צ'רלי הזכיר פעם אחת את נקודת התורפה של הדרקונים. אבל מה זה היה?

מרוב שאני מרוכז בלנסות להיזכר, לא שמתי לב והראש שלי נחבט בתקרה הנמוכה של גרם המדרגות הלוליין הזה. החבטה משמיעה קול עמום.

"לך," אני שומע את הארי מסנן לסריוס. "מישהו בא." ואז נשמע 'פוף' קטן ואני יודע שסיריוס נעלם.

אני יורד למטה ורואה את הארי עומד מתוח על יד האח.

"עם מי דיברת?" אני שואל בעיקר כדי להרוויח זמן.

"מה זה עניינך?" הוא גוער בי.

"כלום, פשוט רק רציתי - "

אבל הארי בעצביו הרופפים קוטע אותי בגסות. "רק חשבת לבוא ולחטט כאן, הא?" הוא צועק עלי.

"סליחה, באמת ," אני מרגיש כיצד הכעס מתחיל לגאות בי. "הייתי צריך לדעת שאתה רוצה שיניחו לך להתכונן בשקט לראיון הבא שלך?" אני יורה את המילים בלי לחשוב.

אגרופיו של הארי נקמצים בזעם והוא ניגש לאחד התגים שהמו מונחים על השולחן ומטיח אותו בכל הכוח כלפי . התג פוגע לי במצח ונופל על הרצפה. "הנה לך," הוא צועק. "עכשיו גם יש לך צלקת! זה הרי כל מה שאתה רוצה, לא?" והוא ניגש אלי בזעם ועולה למעלה. משאיר אותי אלום פה והמום.

הפרק הקודם		הפרק הבא