האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
חוזרים ללימודים עם קרביץ והארי פוטר

רוצים לזכות במוצרים מתוך הקולקציה המכושפת? ספרו לנו איזה מבין מקצועות הוגוורטס הייתם רוצים ללמוד - ואולי תזכו!


יומני החצויים *תרגום*

ספר בונוס של ריק ריירדן לפרסי ג'קסן.
מתורגם



כותב: דניאל135
הגולש כתב 13 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 806
5 כוכבים (4.5) 2 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - זאנר: הרפתקאות\פנטזיה - שיפ: השיפים הרגילים - פורסם ב: 26.06.2020 - עודכן: 23.07.2020 - הפאנפיק מתורגם(מקור) המלץ! המלץ! ID : 11219
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק בכתיבה

ריק ריירדן הוסיף סיפור שקוראים לו יומני החצויים שלא תורגם לעיברית.

הספר בנוי משלושה סיפורים.

הסיפור הראשון הוא יומן של לוק ומישהו אחר תירגם אותו כבר באתר אז זה הקישור:

https://hportal.co.il/index.php?act=fanfiction&showpic=9936&showchap=1

הסיפור הראשון הוא הרפתקאה של פרסי ואנבת' קצת אחרי פרסי ג'קסון 5.

כל הדמויות, המקומות והעלילה הם שייכים לריק ריירדן.

--------------------------------------------------------

פרסי:

אנבת´ ואני ישבנו בשלווה על הדשא בסנטרל פארק, כשהפתיע אותי בשאלתה.

"שכחת, נכון? "

 

נכנסתי למצב חירום. קל להיכנס לפאניקה כשאתה בזוגיות טרייה. בטח, אני נלחמתי עם מפלצות ביחד עם אנבת במשך שנים. עמדנו ביחד מול זעם האלים. נאבקנו בטיטאנים והתמודדנו עם זה בשלווה. אבל עכשיו, כשיצאנו, היא קימטה את מצחה, ואני נבהלתי. מה עשיתי לא נכון?

 

בדקתי את רשימת הפיקניק: שמיכה? יש. הפיצה האהובה על אנבת עם זיתים נוספים? יש. טופי שוקולד מבית La Maison du Chocolat?  יש.

מים קרים עם לימון? יש. נשק מארד שמיימי למקרה שתפרוץ מלחמה מיתולוגית נוספת? יש.

 

אז מה שכחתי?

 

התפתיתי (קצת) לשקר לה. שני דברים עצרו אותי. אחד, לא רציתי לשקר לאנבת. שתיים, היא חכמה מדי. היא היתה יודעת מיד שזה שקר.

 

אז עשיתי מה שאני עושה הכי טוב. נעצתי בה מבט אטום ושתקתי.

 

אנבת´ גלגלה עיניים. "פרסי, היום זה שמונה-עשר בספטמבר. מה קרה בדיוק לפני חודש?"

 

"זה היום הולדת שלי," אמרתי.

 

זה היה נכון: 18 באוגוסט. אבל אם לפי הבעת הפנים של אנבת´, זאת לא היתה התשובה שקיוותה לה.

 

זה לא עזר לריכוז שלי שאנבת נראתה כל כך טובה היום. היא לבשה כרגיל חולצת טריקו ומכנסי ג´ינס קצרים, אבל זרועותיה ורגליה השזופות נצצו באור השמש. שערה הבלונדיני גלש על כתפיה. סביב צווארה היה תלוי חוט עור עם חרוזים צבעוניים ממחנה האימונים שלנו - מחנה החצויים. עיניה הסערה האפורות שלה היו מסנוורות כמו תמיד.

ניסיתי לחשוב. לפני חודש הבסנו את הטיטאן קרונוס. לזה היא התכוונה?

 

"הנשיקה הראשונה שלנו, מוח אצה, "אמרה. "זה יום השנה שלנו".

 

"אה כן!"

אנשים רגילים חוגגים דברים כאלה? אני צריך לזכור ימי הולדת, חגים, וכל יום בשנה?

 

ניסיתי לחייך. "בגלל זה אנחנו עושים את הפיקניק הנפלא הזה, נכון? "

 

היא התיישבה על רגליה. "פרסי ... אני אוהבת את הפיקניק. באמת. אבל הבטחת לקחת אותי לארוחת ערב מיוחדת הערב. אתה זוכר? זה לא שאני מצפה לזה, אבל אמרת שיש לך משהו מתוכנן. אז ...? "

 

יכולתי לשמוע בקולה תקווה, אבל גם ספק. היא חיכתה שאודה בכך ששכחתי מזה.

 

רק בגלל ששכחתי, לא צריך לקחת את זה כסימן שלא אכפת לי מאנבת. ברצינות, החודש האחרון איתה היה מדהים. יש לי את המזל הרע ביותר אי פעם. אבל ארוחת ערב מיוחדת... מתי אמרתי את זה? אולי אמרתי את זה אחרי שהתנשקתי עם אנבת´, והייתי מטושטש אחרי זה. אולי אל יווני שינה צורה אלי והבטיח לה את ההבטחה הזאת כנקמה. או אולי אני רק חבר אידיוט.

 

כיחכחתי בגרון. "ובכן ... "

 

פנס אור פתאומי גרם לי למצמץ, כאילו מישהו הבזיק בפני מראה. הסתכלתי סביבי וראיתי משאית חומה חונה על הדשא, ושם לא הורשו למכוניות להיכנס. על המכתב היו מונחים המלים: "הרניאס אנחנו אמריקנים"

 

שנייה... סליחה. אני דיסלקטי. הצצתי והחלטתי שבטח כתוב שם: הרמס אקספרס

 

"אה, יופי, "מלמלתי. "יש לנו הודעה."

 

"מה? "שאלה אנבת´.

 

הצבעתי על המשאית. הנהג יצא החוצה. הוא לבש חולצה חומה חומה ומכנסיים קצרים, עם גרביים שחורים מסוגננים. שערו המתולתל הזדקר סביב שולי כומתתו החומה. הוא נראה כמו בחור באמצע שנות השלושים לחייו, אבל ידעתי מניסיון שהוא היה באמצע חמשת אלפים.

הרמס. שליח האלים. חבר ותיק, מנחה של משימות הגבורה, גורם נפוץ לכאבי ראש.

 

הוא נראה מוטרד. הוא טפח על כיסיו וליטף את ידיו. או שהוא איבד משהו חשוב או שהוא שתה יותר מדי אספרסו על הר האולימפוס. לבסוף הוא הבחין בי ואותת לנו לבוא.

 

זה יכול היה להיות כמה דברים. אם הוא היה שולח מסר אישי מן האלים, אלה היו חדשות רעות. אם הוא רצה משהו ממני, זה גם חדשות רעות. אבל כיוון שפשוט הציל אותי מלהסביר את עצמי לאנבת´, חשתי הקלה גדולה.

 

"אוף." ניסיתי להישמע עצוב. "כדי שנראה מה הוא רוצה."

 

איך אתה מברך אל? אם יש מדריך התנהגות לזה, לא קראתי את זה. אני אף פעם לא בטוח אם אני אמור ללחוץ ידיים, לכרוע ברך או לקלל ולצעוק "אנחנו לא ראויים!"

 

הכרתי את הרמס טוב יותר מרוב האולימפיים. במשך השנים הוא עזר לי בכמה מקרים. לרוע המזל, בקיץ האחרון, אני גם נלחמתי בבנו החצוי לוק, שהטיטאן קרונוס השתלט עליו, בקרב על גורל העולם. מותו של לוק לא היה לגמרי אשמתי, אבל זה עדיין מפריע מערכת היחסים שלי עם הרמס.

 

החלטתי להתחיל לדבר פשוט. "היי."

 

הרמס סקר את הפארק כאילו חשש שיצפו בנו. אני לא בטוחה למה הוא טרח. האלים בדרך כלל בלתי נראים לבני תמותה. אף אחד אחר לא שם לב למשאית שחונה באמצע הדשא.

 

הרמס העיף מבט באנבת´, ואז החזיר לי את מבטו. "לא ידעתי שהבחורה תהיה כאן. היא תצטרך להישבע שתסתום את הפה."

 

אנבת´ שילבה את זרועותיה. "הבחורה יכולה לשמוע אותך. ולפני שאני נשבעת, אולי כדאי שתספר לנו מה לא בסדר."

 

אני לא חושב שראיתי אי פעם אל שנראה כל כך עצבני. הרמס תחב תלתל שיער אפור מאחורי אוזנו. הוא טפח שוב על כיסיו. ידיו לא ידעו מה לעשות.

 

הוא רכן פנימה והנמיך את קולו. "אני מתכוון לזה, ילדה. אם זה יגיע לאתנה, היא לעולם לא תפסיק להקניט אותי. היא כבר חושבת שהיא הרבה יותר חכמה ממני."

 

"כי היא כן." אמרה אנבת´. כמובן. אתנה היא אמא שלה.

 

הרמס נעץ בה מבט נוקב. "תישבעו. לפני שאסביר את הבעיה, שניכם חייבים להישבע לשמור על שתיקה ".

 

פתאום עלה בדעתי. "איפה המטה שלך? "

 

עינו של הרמס התעוותה. הוא נראה כאילו הוא עומד לבכות.

 

"אוי, אלים, "אמרה אנבת´. "איבדת את המטה שלך? "

 

"לא איבדתי את זה!" התפרץ הרמס. "זה נגנב. ואני לא ביקשתי את עזרתך, נערה! "

 

"בסדר," אמרה. ",פתור את הבעיה שלך בעצמך. בוא, פרסי. נלך מכאן."

 

הרמס נהם. הבנתי שאולי אצטרך לפתור בעיה בין האל בן האלמוות והחברה שלי, ולא רציתי להיות זה שבאמצע של כל זה

 

קצת רקע: אנבת הייתה פעם חברה של לוק. עם הזמן, אנבת פיתחה רגשות אהבה אל לוק. ככל שאנבת´ גדלה, גם לוק פיתח לה רגשות. לוק הפך לרע. הרמס האשים את אנבת´ על שלא מנעה מלוק את כל זה. אנבת´ האשימה את הרמס בזה שהוא אבא גרוע נתן ללוק סיבה להפוך לרע מלכתחילה. לוק מת במלחמה והרמס ואנבת´ מאשימים זה את זה.

 

מבולבלים? ברוכים הבאים לעולם שלי.

 

בכל אופן, חשבתי שהמצב ישתבש אם שני אלה יריבו, אז נעמדתי ביניהם. "אנבת´,תראי מה. זה נשמע חשוב. תני לי לשמוע אותו, ואני אפגוש אותך עוד מעט, בסדר? "

 

נתתי לה חיוך שקיוויתי להעביר משהו כמו: היי, את יודע שאני בצד שלך. האלים הם מטומטמים! אבל מה אנחנו יכולים לעשות?

 

כנראה שההבעה שלי הביעה במקום: זו לא אשמתי! בבקשה אל תהרגי אותי!

 

לפני שהיא יכלה למחות או לגרום לי נזק גופני, תפסתי את בזרוע של הרמס. "בוא נלך למשרד שלך."

 

הרמס ואני ישבנו בחלק האחורי של משאית המשלוח על כמה קופסאות שכותרתן "טוקסיק סרפנט". אולי זה לא היה המקום הטוב ביותר לשבת, אבל זה היה טוב יותר מאשר כמה משלוחים אחרים שלו, שעליהם כתוב, לא לשבת על זה, ביצי דרקון ונא לא לאחסן חפצי נפץ קרוב.

 

"אז מה קרה? "שאלתי אותו.

 

הרמס שכב על קופסאות המשלוח שלו. הוא בהה בידיו הריקות. "השארתי אותם לבד לרגע".

 

"הם ... "אמרתי. "הו, ג´ורג´ ומרתה? "

 

הרמס הינהן בדכדוך.

 

ג´ורג´ ומרתה היו שני הנחשים שעטפו את המטה - סמל כוחו. בטח ראיתם את הקדוקאס בבית חולים, שכן הוא משמש לעתים קרובות כסמל לרופאים. (אנבת´ תתווכח ותאמר שכל העניין הזה הוא טעות, זה אמור להיות המטה של אסקלפיוס אל הרפואה, בלה, בלה, בלה, ומה שלא יהיה.)

 

חיבבתי את ג´ורג´ ומרתה. קיבלתי את ההרגשה שגם הרמס, למרות שהוא התווכח איתם כל הזמן.

 

"עשיתי טעות מטומטמת, "הוא מלמל. "הייתי באיחור. עצרתי במרכז רוקפלר והבאתי ליאנוס שטיחים - "

 

"יאנוס," אמרתי. "האל עם שני הפנים, אל השערים".

 

"כן כן. הוא עובד שם. רשת טלוויזיה."

 

"מה?" בפעם האחרונה שפגשתי את יאנוס הוא היה במבוך קסום קטלני, והניסיון לא היה נעים.

 

הרמס גלגל את עיניו. "ודאי שראית טלוויזיה ברשת בזמן האחרון. ברור שהם לא יודעים אם הם באים או הולכים. הסיבה לכך היא כי יאנוס הוא אחראי על התכנים. הוא אוהב להזמין תוכניות חדשות ולבטל אותן אחרי שתי פרקים. האל של התחלות וסיומות, אחרי הכל. בכל אופן, הבאתי לו כמה מחצלות קסמים, וחניתי פעמיים - "

 

"אתה צריך לדאוג לחנייה כפולה?"

 

"תיתן לי לספר את הסיפור? "

 

"מצטער."

 

"אז השארתי את הקדוקאס שלי בפנים ורצתי פנימה עם הקופסא. ואז הבנתי שאני צריך שיאנוס יחתום על המשלוח, אז רצתי חזרה למשאית -

 

"והקאדוקאס נעלם."

 

הרמס הנהן. "אם הפראי המכוער הזה פגע בנחשים שלי, אני נשבע בנהר הסטיקס ש ... "

 

"חכה רגע. אתה יודע מי לקח את המטה? "


הפרק הבא
תגובות

וואוו!!! · 28.06.2020 · פורסם על ידי :נעה תאיר יעקבי
זה ממש טוב!

. · 30.06.2020 · פורסם על ידי :סטאר
*מישהי אחרת. אבל תרגום ממש טוב.

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
9021 6992 11030 2454


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2020 - 2007