הורים לא מנוסים

"תודה שהגעת" אמר דראקו בעייפות, והארי זיהה הקלה מובהקת בקולו.

"מה קורה פה דראקו"? שאל הארי והתקרב קצת.

"בבקשה קח אותו ממני לרגע" התחנן דראקו, והתכוון לתינוק שהתפתל בזרועותיו.

היה ברור שדראקו לא יודע איך להחזיק תינוק. הבעיה היתה שגם הארי לא ידע. מאז ומתמיד היתה בו רתיעה מתינוקות קטנים, הוא פחד לטפל בהם (וגם לא ממש היה צריך) ובמיוחד שלא להחזיק אותם.

אבל דראקו נראה נואש כל כך. הארי עצם את עיניו, דמיין בעיני רוחו כאילו הוא מושיט את ידו ואוחז בסניץ' העדין, ואז לקח נשימה עמוקה ושלח את ידיו, מרים את התינוק בזהירות. מסתבר שלהחזיק תינוק לא דומה בכלל ללהחזיק סניץ', זה הרבה יותר מלחיץ.

התינוק לא הפסיק לצרוח, והתפתל בצורה מסוכנת בין ידיו של הארי. "טוב, כנראה שתינוקות לא אמורים להשאר באויר תלויים בין שתי כפות ידיים" סיכם הארי לעצמו.

הוא אילתר סוג של אחיזה כשלהי והשעין את ראשו של התינוק על כתפו. מסתבר שזה הועיל, כי התינוק תכף פסק לצרוח וכבר החל להזיל רוק על כתפו.

דראקו לא אמר כלום, הוא רק התישב בכבדות על הספה בין כל הבגדים והחפצים והשעין את ראשו בין ידיו. הארי יכל להשבע שהוא ראה דמעה שקופה זולגת על לחיו.

אינספור שאלות התרוצצו במוחו של הארי, אבל הוא הבין שדראקו כנראה לא במצב של לענות עליהן, אז הוא רק התישב בזהירות ליד דראקו, בולע את רוקו בכח כשגילה כתם רוק גדול על כתפו.

"דראקו"? שאל הארי בזהירות.

דראקו משך באפו והסיר את ידיו מפניו, עיניו היו אדומות מעט "מממ.."? הוא שאל.

"מה קורה"? ביקש הארי לדעת "של מי התינוק הזה"?

"זה.. אהמ.. הבן שלי" גמגם דראקו בהיסוס.

"אהמ.." המהם הארי שלא ידע ממש מה לומר "מזל טוב" דראקו הנהן "איפה אשתך"? שאל הארי.

"היא..." נשנק דראקו "מתה" הוא קבר את פניו שוב בידיו והתיפח. הארי הרגיש גל ענק של רחמים כלפיו, הוא רצה לחבק אותו אבל כשניסה לעשות את זה שם לב שהתינוק עדיין עליו, ישן כרגע ונושם קצובות.

הארי קם עם התינוק וניגש לחדר השינה שדלתו היתה פתוחה במקצת, למזלו כבר היתה שם עריסת תינוק ומוצץ. הוא השכיב את התינוק ותחב את המוצץ לפיו. הארי טפח לעצמו על השכם, מחמיא על השכבת התינוק הראשונה בחיוו ומבטיח לעצמו שהנה, הוא כשיר לגמרי לנישואים ולהורות.

הוא התישב שוב על הספה סמוך לדראקו. "איפה הוא"? שאל דראקו והרים עיניים נפוחות.

"ישן" ענה הארי והניח יד על כתפו השפופה של דראקו. "הממזר הקטן" מלמל דראקו בעיפות

"אתה יכול לספר לי" אמר הארי בשקט.

"היא... מתה לפני שבוע, בלידה" שיתף דראקו "היום הוא השתחרר מבית החולים" הוא ניגב דמעה סוררת "אני.. אין לי שום מושג בתינוקות".

הארי עטף את הגבר שלידו בחיבוק והצמיד אותו אליו, דראקו לא התנגד ורק המשיך לבכות בשקט. הארי הרגיש כאילו כל שנות היריבות שהיתה בינהם בבית הספר נעלמה לגמרי, ובמקומה היתה עכשיו רק האכפתיות והרחמים.

"למה לא הלכת להורים שלך"? שאל הארי אחרי שדראקו ניגב את עינינו ונרגע קצת.

"הם ניתקו איתי קשר" ענה דראקו בכבדות "מיד אחרי שהתחתנתי עם בריאן, הם אמרו שלא יהיה דבר כזה שבן מאלפוי יהיה נשוי למוגלגית"

גם זה היה חדש להארי, הוא לגמרי לא ידע שדראקו התחתן עם אישה מוגלגית. זה ביסס עוד יותר את הבנה שלו, שדראקו השתנה הרבה מאוד מאיך שהוא זכר אותו בבית הספר.

"שלא תבין לא נכון" אמר הארי "אני שמח לעזור לך, אבל מה עם החברים שלך,  קראב, גוייל, פנסי וכולם"?

"הם נתיקו איתי קשר גם, אבא שלי איים עליהם" סיפר דראקו והשתופף עוד יותר.

היתה דקה של שתיקה כבדה עד שדראקו אמר פתאום "היא רצתה שאקרא לו כריס"

"כריס" גלגל הארי את השם על לשונו, חוזר אחריו כהד.

הפרק הקודם		הפרק הבא