את רוצה לבנות איש שלג?-סונגפיק

פטוניה ולילי היו מאז ומעולם חברות טובות.

העיניים הכחולות כקרח פגשו בעיניים ירוקות מלאות חיים.

ביחד תמיד.

אחיות.

שתיהן התבגרו, ולילי הפכה יפה וטובה יותר ויותר.

אך פטוניה למרות זאת אהבה את אחותה.

אך אז, אז הגיע הילד הגועלי הזה.

הוא סיפר ללילי מיני סיפורים על עולמות קסומים, ומכשפות, ושרביטים, וינשופים....

פטוניה לא האמינה.

לילי מאמינה לילד הזה ולא לה???

את רוצה לבנות איש שלג?

לא שיחקנו כבר מזמן...

אנחנו כבר לא מתראות, כמו שתי זרות, כאילו את לא כאן...

פטוניה כעסה.

היא החליטה:

"הפריקית הזו כבר לא אחותי!"

בתוכה היא ידעה...

היא רק מקנאת.

שיחקנו פעם יחד, היום כבר לא...

אולי בואי נשלים ודי...?

אבל לא משנה מה היתה הסיבה, פטוניה התרחקה.

עיניים ירוקות כבר לא פגשו בכחולות.

וכשהן כן, מיהרו העיניים הכחולות להסיט את המבט, והעיניים הירוקות התמלאו דמעות.

לילי קיבלה את המכתב לו ציפתה.

היא אמרה שלום להוריהן, וחייכה חיוך רחב.

לאחר מכן נופפה לפטוניה לשלום.

פטוניה גילגלה עיניים והתעלמה.

עיניה הירוקות של לילי שוב התמלאו דמעות, והיא חמקה אל תוך הרכבת.

את רוצה לבנות איש שלג?

זה לא חייב להיות איש שלג...

אבל כשהרכבת יצאה, פטוניה הניפה את ידה לשלום, ונופפה לאחותה.