הארי פוטר, מציאות או דמיון?

"ווורררווווו... ווורררווו..."
זה הקול שהעיר אותי.
קמתי, ואני רואה, לא פחות ולא יותר, ינשוף שחרחר עומד על אדן חלון חדרי. ממש נראה כאילו נשלף מתוך סדרת "הארי פוטר" שסיימתי לקרוא שבוע שעבר.
תאמת, הייתי מעדיף תנשמת לבנה ויפה. כמו זאתי, נו... איך קווראים לה? אה... הדוו... הדוויג. כן. זאתי.
אבל זה לא משנה. העיקר מה שהוא הביא לי. זה היה מכתב. מכתב אמיתי של הוגוורטס!

פתחתי את המכתב בחרדת קודש.
בפנים היה טופס כמו בספרים.
קראתי לאבא ואמא בכזו שאגה, ששמעתי את המכסה של סיר המרק נופל בבעתה, ומסתחרר בקול רעש גדול על הרצפה.

אבא ואמא שעטו אלי בבהלה. ולא נרגעו כשראו אותי חיוור...
"מ..ממה...ממה קרה ג'רי?"
זאת הייתה אמא.

הראתי להם את המכתב והסברתי להם קצת על הוגוורטס.

"עוד מעט יגיע לפה מישהו מטעמם, כדי להסביר לנו על זה!"

הייתי נרגש כמו שלא הייתי בחיים! אה... חוץ מהפעם הזאת.

חיכיתי רבע שעה, והגיע אלינו גבר רזה, וגבוה יחסית. הוא היה לבוש טוב. מעומלן ומג'ולל (מלשון ג'ל).הוא התחיל לדבר עם ההורים שלי.
"משרד החינוך, בלה בלה בלה... השכלה... בלה בלה בלה... קסמים... בלה בלה... רגע, לא בלה בלה בלה. זה מעניין! הוא אמר להם שאני קוסם, ושבבית הספר הוגוורטס אני אלמד להשתמש ולשלוט בקסמים שלי.ושאם אני לא אלמד זה יכול להיות מסוכן כי הקסם יכול לפרוץ החוצה, או משהו כזה.
נראה לי זה כתוב ב"הארי פוטר". קוראים לזה אוב..סק...ו... משהו.

הוא סיכם עם ההורים שלי על דא ועל הא.על הסדרי התשלום, על הכסף הקוסמי, על קניית הציוד ועוד דברים. איבדתי אותו בקניית הציוד.
מחר אנחנו הולכים לקנות שרביט!

אני, אהיה עם שרביט!

אני קוסם!

		הפרק הבא