אנשי הקירות

*הסונגפיק מבוסס על סיפור כואב ועצוב על נערה בת 15 שנאלצה להקריב חייה בעבור מותם של רבים שרדפו אחריה.

מוקדש לאלה, רובנוש, ריילונית וכל השאר :)

אה ולא היה לי ממש כוח אז תתעלמו מאיך שכתבתי העיקר פה זה התוכןןןן

הרמיוני גריינג'ר עמדה מול אוכלי המוות באולם הגדול. היא נדחקה לאחור עד שגבה התנגש בקיר האחורי. לא נותרו לה אפשרויות בריחה - היא דיממה וצלעה כשהיא פולטת נהמות לעבר רודפיה.

Here comes a wave meant to wash me away
A tide that is taking me under

זה נגמר. אוכלי המוות רצו אל מול עיניה המתעוורות ולפתו את גופה בחוזקה. לבה קפץ מהחזה אל הבטן ובחזרה.

"העלו אותה על חבל התלייה!" פקד וולדמורט, ועיניו המרושעות נהפכו לאדומות למשך שבריר שנייה.

אוכלי המוות חבטו בראשה בעוצמה מטלטלת, ולפפו סביב גרונה את החבל - החבל שיסיים את חייה. היא ניסתה לצעוק, לדבר - אך ללא הועיל. כל מה שיצא מפיה היו שיעולים וקולות מאבק.

Swallowing sand, left with nothing to say
My voice drowned out in the thunder

But I won't cry

"ל-ל-לא... חחחחחחך..." הצליחה לומר, באותה מתפתלת ומתנדנדת על חבל התלייה. היא נעצה בפניהם המשועשעות של אוכלי המוות הרצחניים מבט יוקד, שהצליח אפילו להרתיע שניים מהם שני מטרים לאחור.

And I won't start to crumble

"אתם לא... חחחח... אתם לא..." ניסתה להגיד.

"אנחנו לא מה?" לעג לה וולדמורט. "מה קרה, בלעת את הלשון?" כל אוכלי המוות צחקו בקול רם - מלבד השניים שנרתעו.

Whenever they try
To shut me or cut me down

"חחחחח... כךך!" נאבקה הרמיוני בעודה מתפתלת, ומנסה לבעוט בראשו של וולדמורט שמתחתיה.

"כמה מצער, גברת גריינג'ר," אמר וולדמורט בחיוך אכזרי. "קרושיו!"

והיא צרחה. צרחה את כל שנפשה הייתה יכולה להכיל, והוציאה הכל החוצה. מאבקיה להשתחרר מן החבל הוכפלו והואצו.

I can't stay silent

Though they wanna keep me quiet

And I tremble when they try it

"אתה לא תעצור אותי מלדבר!" צעקה הרמיוני וקרעה את החבל במאמץ אדיר. היא קפצה מבמת התלייה לעבר וולדמורט וכיוונה אליו את שרביטה שנפל בעת שחבל התלייה טלטל אותה באלימות. "אני רוצה לראות אותך מנסה להרוג אותי בעצמך."

All I know is I won't go speechless

אישוניו הנחשיים של וולדמורט התרחבו לעיניים פעורות-אדומות שמלאות בכעס.

"אבדה קדברה!"

גלגול מהיר שאותו למדה הרמיוני גריינג'ר מאישה מיוחדת ביותר בחוג מחול הציל אותה מהקללה.

"זה כל מה שיש לך?" צחקה בקול רם. "לויקורפוס!"

'Cause I'll breathe
When they try to suffocate me

הקללה הייתה פוגעת בגופו של וולדמורט אילולא אוכלי המוות שלו יצאו להגנתו, כשאחד מהם נתלה באוויר מקרסולו בלא רחמים. כל השאר התנפלו עליה וניסו לחנוק אותה. היא נשרטה בשנית, נחתכה והוכתה עד שחלק מעצמותיה נשברו. אבל היא נשמה, היא עוד לא ויתרה. היא קמה ובעטה לכמה מהם באזורים רגישים ביותר בגוף.

Don't you underestimate me
'Cause I know that I won't go speechless

"מכשפה ארורה!" רטן וולדמורט ודחף את אוכלי המוות שנותרו ונלחמו בהרמיוני. כעת רק הוא והיא ניצבו זה מול זה.

"רוצח נתעב!" החזירה לו במשפט, כיוונה את שרביטה לעברו וצעקה: "דיסנדיום!"

"אימפריוס!"

הקללות התנגשו זו בזו והתפוצצו בנתיבן.

Written in stone

Every rule, every word

 Centuries-old and unbending

היא התקדמה צעד-צעד לעבר זה-שאין-לנקוב-בשמו.

"לא תשתיק אותי."

"Stay in your place"
"Better seen and not heard"

"חה חה חה! שמעתם מה היא אמרה?" פנה וולדמורט אל נאמניו וחייך בנחשיות שאינה ניתנת לפירוש. "לא תשתיק אותי, היא אומרת!"

"נראה שמישהי צריכה לנקות את הלשון שלה..." גיחך לוציוס מאלפוי מאחור.

Well, now that story is ending

"אמרתי שלא תשתיק אותי." אמרה, מתקדמת לעברו צעד נוסף ורחב.

'Cause I
I cannot start to crumble
So come on and try
Try to shut me and cut me down

שרביטה החל לעלות ניצוצות זהובים ולהבה קטנה ריקדה בקצהו.

I won't be silenced
You can't keep me quiet
Won't tremble when you try it
All I know is I won't go speechless
Speechless

היא התנפלה על וולדמורט בחוזקה, ועד מהרה הוא הטיל עליה קללות נמרצות בטווח אפס. הלהבה שבשרביטה של הרמיוני גדלה וגדלה, והיא לא הטילה אותה עוד על וולדמורט.

I will take these broken wings
And watch me burn across the sky
Hear the echo saying I

"טעית בבחירה שלך להילחם בי." לחשה לו הרמיוני.

Won't be silenced

הרמיוני הציתה את כל האולם בשלהבת שדים שנורתה משרביטה. האש התפשטה משרביטה כמו להביור, שהטיל ניצוצות על אדון האופל ומאמיניו.

Though you wanna see me tremble when you try it
All I know is I won't go speechless
Speechless

'Cause I'll breathe
When they try to suffocate me
Don't you underestimate me
'Cause I know that I won't go speechless
All I know is I won't go speechless
Speechless

לא נותר זכר לאף אדם שהששתתף בקרב על הוגוורטס. כל הקוסמים ואוכלי המוות שנשארו חיים לאחר הקרב האכזרי הזה, מתו בידי שלהבת השדים שנורתה על ידי הרמיוני גריינג'ר.