מאלפוי הבת

"אני רוצה לספר לך סיפור" פתחה גברת פיג, אבל מכיוון שהיא ביקשה שאקרא לה ארבלה אז אני אקרא לה ככה. "הסיפור שאני רוצה לספר לך הוא על ילדה בשם מרי. מרי הייתה בת סקיבית לזוג הורים קוסמים, שאהבו אותה מאד ולעולם לא הפלו בינה לבין אחיה הקוסמים. אני יודעת שאולי זה קצת מכאיב לך לשמוע על זה, אבל זה הכרחי להמשך הסיפור." הסיפור עניין אותי, ולכן ביקשתי ממנה שתמשיך.
 "מרי גדלה והתחתנה עם קוסם מוכשר ונולדו להם שני ילדים: שרלוט ותומס. שניהם ירשו את הצד של בעלה והיו קוסמים מוכשרים מאד. כשסיים את לימודיו, התחתן תומס עם מכשפה בשם אליזבט. גם שרלוט התחתנה, עם קוסם בשם אדוארד. אבל אעזוב לרגע את שרלוט והמשפחה שלה ואעבור לספר על תומס" אמרה גברת פיג ומשכה קצת באפה. 
"תומס היה עוד בתור תינוק חולני מאד, ובגיל 38 נפטר. הוא השאיר אחריו את אליזבט אשתו אלמנה, ואת ארבעת ילדיהם יתומים מאב, כשהקטן ביניהם רק בן חמש. הוריו בכו מאד על מותו בטרם עת, אך לא אשתו. לאחר פטירתו, היא הפכה פשוט למרשעת: הכריחה את שני ילדיה הגדולים להיות תלמידים מצטיינים בהוגוורטס והטובים מכולם ואילו את שני ילדיה הקטנים חינכה תמיד בציפייה מתמדת למכתב של הוגוורטס. כשהילד הקטן שלה הגיע לגיל 11 הוא התגלה כחסר קסם וכנראה ירש את הגנים של סבתו מרי. אליזבט פשוט יצאה מדעתה."

פניי החווירו. "אוי, מתוקה, אם זה קשה לך אני אפסיק" אמרה לי ארבלה בעדינות. "לא, לא, תמשיכי!" ביקשתי. היא חזרה לסיפור:

הבן הקטן שלה, ארגוס, גדל כילד דחוי. אמו לא רצתה איתו שום קשר וזרקה אותו לרחוב, שם מצא אותו אלבוס דמבלדור" את שמו של דמבלדור היא הגתה ביראת כבוד ממש, והיה נראה שהיא, כמוני, מאוד מעריכה אותו.
"אלבוס, אז פרופסור לשינויי צורה בהוגוורטס, אסף אליו את ארגוס המסכן. הוא טיפל בו, הקשיב לו, ואף דאג שיקבל את משרת שרת הוגוורטס. בחופשות הוא היה מגיע אליו הביתה, והיה כמו הבן שלו
ועכשיו- זוכרת את שרלוט ואדוארד? גם להם נולדו שתי בנות, שאחת מהן גם היא ירשה את הגנים של מרי. לעומת אליזבט המרשעת, שרלוט ואדוארד טיפחו אותה, השקיעו בה ואהבו אותה ללא תנאים. ממש כמו אחותה הקוסמת.

אותה הילדה ראתה את סבלו של בן דודה ארגוס, ואפילו ביקרה אותו כמה פעמים בהוגוורטס. היא נשבעה לעצמה שכשתגדל תעשה הכל כדי שילדים כמו ארגוס לא יסבלו מגורל דומה לשלו. ובאמת, היא הקימה פנימייה לילדים סקיבים, שהיא קוראת להם "מיוחדים", שבה דואגים לילדים כמוה לכל צרכיהם."
ארבלה סיימה את סיפורה והביטה בי בעיניים נוצצות.
"את מנחשת מה אני עומדת להגיד?" שאלה.
"ממש לא" עניתי.

"אז אני אגלה לך", אמרה בקול מסתורי, "אני היא בתה המיוחדת של שרלוט. ואת, אלינור מאלפוי, עומדת לבוא איתי לפנימיית עוף החול!"

הפרק הקודם		הפרק הבא