מחפש נקמה

כולם מפחדים ממני, אומרים שאני פרא אדם, לא רואים מעבר.
אני מודה, עשיתי ועושה דברים שלא אמורים להיעשות אבל יש להכל סיבה.
פעם, כשהייתי עוד ילד קטן נשכו אותי והשאירו אותי להפקר.
זה היה ליל ירח מלא כאשר נשמע קול יללה של אדם זאב מחוץ לחלוני, בקושי הייתה לי הזדמנות לצעוק כשלפתע שבר את החלון ושעט עליי עם כל כוחו. אני לא זוכר את רגע הנשיכה אבל הרגעים אחר כך היו כל כך מייסרים כך שלא משנה כמה פעמים רוקן את הזיכרון הזה לתוך הגיגית תמיד הזיכרון חזר אליו, מייסרים אותו כל פעם מחדש.
אולי לא הייתי הופך למי שאני עכשיו לולא הורי היו תומכים בי, עוזרים לי להתגבר על המום הזה אבל לא. הורי הפקירו אותי נתנו לי להסתדר לבד בעולם. שאר עולם הקוסמים היו גרועים כמותם, הם התעלמו לגמרי מילד קטן שהיה צריך נואשות לבית חם ואוהב אחרי שגורש משלו.
נקמתי במשפחתי כאשר היה בן שמונה עשרה. הלכתי ממש לפני זריחת הירח לבית הורי לשעבר ואיני בטוח מה איתם עכשיו, אם הרגתי אותם או שהם בקדוש מנגו. זה לא ממש משנה כי ברגע שטרפתי בפעם הראשונה באותו ליל ירח מלא תחושת סיפוק מילאה אותי ובנוסף לרצון נקימה בעולם הקוסמים הרגילים התחילתי להנות מהטרף.
עכשיו, שנים אחר כך אני עדיין לא הגשמתי את חלומי של נקמה בעולם הקוסמים אך באופן סידרתי אני נושך ילדים קטנים. ממלא אותם כעס על הקוסמים שלא היו שם לצידם ומצרף אותם לתנועת הנקמה.
יש ילד אחד שאני זוכר במיוחד שאחרי שנים נלחמתי איתו פנים מול פנים ושמעתי לבסוף שנהרג באותו קרב. קראו לו רמוס לופין. אבל הוא לא נכנע לי, הוא אהב קוסמים רגילים ואף התחתן עם אחת וחבריו כולם היו כאלה. שנאתי אותו. הוא הסימן שפישלתי, שלא כל תוכנית הנקמה מושלמת.
בקיצור, קוראים לי פנריר גרייבק ואני מחפש נקמה, אז אם אתה/ את אדם זאב מוזמנים להצטרף.

אשמח לתגובות 😁😁