זכרונותיו של סוורוס סנייפ

הארי פוטר תהה כמו רבים מאיתנו איך אמא שלו התחברה דוקא עם היצור המוזר בשם סוורוס סנייפ, הוא יוצא לאחר הקרב למסע מרתק בין זכרונותיו של סנייפ כדי לגלות את הסיפור המעניין.

זה הפאנפיק הראשון שלי אז תגיבו... כתבתי אותו בבידוד אז הוא עצוב כזה...

 ויתור זכויות לגי קי רולינג

דירוג הפאנפיק: PG 

פאנדום: הארי פוטר 

זאנר: עצוב

שיפ: ג'ן

תקציר: סוורוס סנייפ מת בקרב. הארי פוטר יורש אותו ומוצא זכרונות ילדות מעניינים.

הארי פוטר היה עייף, עייף מאוד.

כבר עבר שבוע מהמלחמה והוא עדיין לא נכנס לחדר של סנייפ, הוא ידע שהוא היורש שלו, של סנייפ שכל כך שנא.

הוא לא יכל להרשות לעצמו את המעמסה הריגשית הזאת עכשיו והעדיף לחכות קצת...

הוא עמד מול חדרו של סנייפ ונשם עמוק, הנה הוא הולך לסיים עם הסיפור הזה כמה שיותר מהר.

הוא לחץ על הידית ונכנס.

הוא ראה את הגיגית מונחת על השולחן, לידה נח פתק מקומט ועליו היה כתוב:

אני מוריש את כל רכושי להארי פוטר,

הילד שנשאר בחיים,

הבן של לילי אותה אהבתי כל חיי,

על החתום,

סוורוס סנייפ.

התאריך שהיה רשום למעלה היה השני במאי, יום הקרב.

כל כך קצרה הצוואה חשב לעצמו הארי, טוב אז כל הדברים פה שלי, אני מניח שאני צריך לאסוף אותם ולפנות את החדר...

הארי החל לאסוף את כל החפצים ולהניח אותם על המיטה.

חפץ אחר חפץ, חיים שלמים הנארזים על מיטה, 

חיים שלמים שנאספים איד אוהבת,

הוא הזיז את המיטה וראה שהמרצפות השתנו, הוא הרים את המרצפות וראה שם הרבה בקבוקונים עם נוזל כסוף- כחלחל בתוכם.

אלו זכרונות, הבין הארי

זכרונות של סנייפ

הוא נזכר מה קרה בשנתו החמישית שעצבן את סנייפ בכך שהשתמש בזכרונותיו.

טוב, עכשיו זה שלי, חשב לעצמו בסיפוק, אני יכול להסתכל בתוכו ברשות.

הוא לקח בקבוק אחד ושפך את תכולתו לתוך הגיגית,

על החיים ועל המוות, אמר בקול והכניס את ראשו לתוך הגיגית.

		הפרק הבא