לגלות עולם חדש

מייקל לעולם לא האמין בקסמים ובכשפים, אך בכל זאת, כל ספר מדע בדיוני שיצא לאור, מייקל היה הראשון שקנה אותו....

להוריו של מייקל קראו ראיין וג'סיקה. למייקל הייתה גם אחות מעצבנת במיוחד (לפי דעתו...), מלי, שתמיד הזכירה לו עד כמה הוא מכור לספרים הדמיוניים שלו.

מייקל שכב במיטתו וקרא את הספר שהוא חיכה לו כל-כך הרבה זמן.

הוא שמע הרבה תשבחות על ספר זה, אך הוא חשב שהן מוגזמות.... עכשיו כש'בריסינגר' הספר השלישי בסדרת 'אראגון' היה פתוח לפניו, הבין עד כמה הן המעיטו בערכו של הספר....

"מייק!" קריאה מהמטבח הפריעה את שלוותו.

"מה אמא?" ענה מייקל עם שמץ של עצבנות בקולו.

"ארוחת ערב מוכנה!"

"טוב אני בא עוד מעט!"

"אל תגיד לי 'עוד מעט'! אני יודעת מה זה ה'עוד מעט' שלך! תסגור את הספר ותבוא עכשיו לאכול!", אמו מלמלה עוד כמה מילים שלא הצליח להבין.

מאז שהחל החופש הגדול מייק לא עזב את הספר לשנייה. סדרת 'הירושה' היתה כל-כך מרתקת ומותחת עד שכמעט חשב שהיא יפה יותר מ'הארי פוטר' האגדי.....

תמיד היו לו ויכוחים עם חבריו בשאלה איזו סדרה יותר יפה, 'הארי פוטר' או 'הירושה'. בסופו של דבר, כולם הסכימו שהם משתווים ביופיים.

בלית ברירה מייק סגר את הספר והלך בעקבות הריח הלא מזוהה.

"מה הכנת?" שאל את ג'סיקה.

"מקרוני מוקרם עם גבינה" הגיעה התשובה.
מייקל שנא שתמיד היא מכינה רק את מה שמלי אוהבת. "אמא! את יודעת שאני לא אוהב מקרוני עם גבינה!!" אמר בטירוניה.

"מה לעשות? גם אני בן-אדם מותר לי להתבלבל לפעמים...."
"אז אני הולך ל'גראנד פיצה'!"

"אבל זה קצת רחוק וחשוך בחוץ!" ג'סיקה דאגה.

"אבא יכול להסיע אותי?" שאל בתקווה.

"הוא ישן...."
"אז אני אסע עם האופניים" התעקש.
"טוב בסדר... אבל תזהר!" ג'סיקה ידעה שאין טעם להתווכח עם מייקל, הוא תמיד קיבל מה שהוא רוצה, לעומתו מלי הייתה 'ילדה טובה'.....

מייקל נסע לאיטו במורד הרחוב, כשרוח קרירה האופיינית לשעות הערב פרעה את שערו.

בקצה הרחוב הצר עמדה הפיצרייה הקטנה שנראתה כאילו נבנתה בתקופת מלחמת העולם הראשונה,בחלקה הקדמי עמדו שני שולחנות רעועים, שמבחר הרוטבים שהונחו עליהם עוררו את התיאבון.

לולי טעמה המשובח של הפיצה, המקום היה שומם מלקוחות.

בדרכו חזרה לביתו הבחין מייק בדבר מה.
מייק ירד מהאופניים וירד לראות את מה שמשך את סקרנותו. הוא האיר בפנס הכיס שלו על ה.....

זה נראה לו כמו בגד... זה היה בגד, אבל סוג מוזר מאוד של בגד!.

מייקל התקרב ושם לב שבגד זה -עד כמה שזה ישמע מוזר- גלימה.

גלימה סגנונית בשלל צבעים..... 'לא יכול להיות!!' חשב לעצמו 'זה בדיוק כמו בהארי פוטר!!'

'כנראה זה רק צרוף מקרים', סילק את המחשבה הלא הגיונית מראשו, אך בכל זאת לקח את הגלימה אתו.

כשחזר לביתו כבר כולם היו ישנים. 'מזל' חשב לעצמו בהקלה...

הוא ידע מה אימו הייתה אומרת אילו הייתה רואה את הגלימה: 'כמה פעמים אני צריכה להגיד לך? אנחנו לא אוספים דברים מהרחוב!'

מייקל החביא את הגלימה מתחת למיטתו, ושכב לישון במחשבה שמחר הוא יחקור את עניין הגלימה.

'חלומות פז!' איחל לעצמו, ונרדם כשחיוך נסוך על פניו.

המשך יבוא.......

דרגו!! תגיבו!! ותירשמו!! (זה לא עולה כסף.....:)

		הפרק הבא