זה היה יכול להיות יום רגיל כמו כל הימים, רק שמשהו אחד היה שונה. אנשים כבר לא חיו בפחד מהקוסם הרע ביותר בכל הזמנים, רק לפני ימים ספורים הארי ניצח את וולדמורט בקרב על הוגוורטס. האבדות היום קשות... וכמות הלוחמים האמיצים שנהרגו היתה גדולה. עכשיו הארי סתם ישב בגינה של המחילה, והקשיב לציוץ הציפורים. הוא חשב על כל מה שקרה ועל חלק מחבריו הטובים ביותר שנהרגו. הוא בעיקר חשב על טדי לופין הקטן שהתייתם משני הוריו, ממש כמו הארי עצמו. הוא רצה כבר ללכת לבקר את טדי מאז שנגמר הקרב, אבל פחד להסתכל לו בעיניים, הארי הרגיש שבאשמתו הוריו של טדי כבר לא בחיים. והמחשבה שהכי העסיקה אותו היתה ג'יני, הוא לא הפסיק לחשוב עליה. האם עכשיו אחרי שבכל נגמר היא תסכים להיות איתו? פעם, קצת אחרי שהארי נפרד ממנה הוא חשב על העתיד שלה ושלו. פעם העתיד שלה היה פתוח, ולאומת זאת הוא ראה בעתידו רק את וולדמורט. עכשיו אחרי שהכל נגמר עתידו היה פתוח בפניו. האם זה הגיוני שאולי פעם הוא וג'יני יתחתנו יקימו בית יהיו להם ילדים? האם היא בכלל עדיין אוהבת אותו? קריאתה של גברת ויזלי קטעה את מחשבותיו "הארי חמוד בוא לארוחת צהרים, האוכל מתקרר" הארי נכנס למחילה והלך לאכול ארוחת צהרים. בזמן הארוחה ישב ליד רון והרמיוני חבריו הטובים ביותר. במשך הארוחה הוא חשב על ג'יני ועל טדי והחליט שהוא חייב לעשות את נדבר הנכון. לכן החליט שלאחר הארוחה ילך לבקר את טדי ושיחזור הוא ידבר עם ג'יני.
|