אלפים ואגדות

החל מהפרק הזה הולכים להיות מעברים בין הזמנים, או בין העולמות. כשיש מעבר, זה מסומן כמו מעבר כזה של שורה:

דקס קם וניער את מכנסיו. ''למישהו יש מושג איפה אנחנו?'' הוא שאל והסתכל סביבו. נראה שהם נפלו באמצע יער, ויציאה ממנו לא נראתה קרובה כל כך.

''אין לי מושג'' אמרה סופי וחשבה שהלוואי שהלב שלה לא היה דופק כל כך חזק. כי היא ידעה בדיוק איפה הם. 

--לפני כמה שנים--

סופי ברחה מבית הספר שלה כנשמע הצלצול. כתלמידת כיתה י' בגיל 10, היא ספגה הרבה הצקות, וזה אף פעם לא היה קל.

היא רצה בלי להסתכל לאן, ועד מהרה היא מצאה את עצמה בתוך יער גדול בלי דרך יציאה. היא נעצרה וניסתה למצוא את הדרך החוצה, אבל לא הצליחה.

לפתע היא ראתה אור לבן בוהק לא רחוק ממנה, וחשבה שזאת הדרך לצאת מהיער שאליו נקלעה.

היא רצה לעבר האור, אבל לפני שהיא הגיעה אליו היא מעדה על שורש עץ מתחתיה, והתעלפה.

*****

סופי התעוררה באותו היער, בפחד סביבה. היער נראה שונה, איכשהו. היא התחילה ללכת והסתכלה סביבה, בניסיון להבין אם היא עדיין באותו היער.

ואז היא הבחינה היה שונה ביער הזה. על כל עץ נתלתה כרזה, עם הכיתוב:

מבוקשת- שלגייה

בגין רצח, גניבה ופשעים נוספים.

סופי וחבריה התקדמו ביער, ועל עציו נתלו אותן כרזות שנתלו לפני 4 וחצי שנים בערך, כסופי הגיעה לשם כשהייתה בת עשר.

''למה יש כל כך הרבה כרזות של מישהי מבוקשת?'' שאל פיץ ''הם על כל עץ ביער הזה''.

''כי יש אנשים נקמנים בעולם'' נאנחה סופי. כולם הביטו עליה.

''סופי, יש מצב שאת לא מספרת לנו משהו?'' שאלה ביאנה בחשדנות. סופי הנידה בראשה לשלילה.

קיף נופף באוויר ''פוסטר, אי אפשר להסתיר דברים מאמפת''. ''אבל אני לא מסתירה כלום!'' אמרה סופי בעצבנות.

''הרגשות שלך אומרים אחרת'' טען קיף. סופי תלשה ריס מגרד. ''וגם ההרגל הזה אומר אחרת'' אמר פיץ.

סופי ניסתה לשנות נושא, אבל למזלה פיץ עשה את זה בשבילה.

''השם הזה, שלגיה, זה מוכר לי מאפישהו. מהערים האסורות אני חושב'' הוא אמר.

''אין את השם הזה בערים האסורות בכלל'' אמרה סופי וחשבה שהלוואי שהיא לא הייתה שקרנית כל כך גרועה.

''ועוד שקר'' אמר קיף. ''כמה כאלה נצטרך לעבור עד שנגיע לאמת?''

רגע הכוונה לשלגייה מ-? סופי בת העשר אחזה בראשה בחוזקה.

לא, אין סיכוי. זאת בטח שלגיה אחרת. אין מצב שזאת אותה אחת. השלגייה שהיא מכירה לא אמיתית בכלל.

היא אגדה. וגם אם זאת הייתה היא... זה לא הגיוני שהיא תרצח... נכון?

היא המשיכה להסתכל סביבה והמשיכה ללכת, ונתקעה במישהו בגלימה ירוקה בצבע דהוי.

כשהיא הסתובבה, סופי שמה לב שאלה אותן פנים כמו בכרזת המבוקשת.

''אממ חבר'ה,'' אמר קיף, ''זה רק אני רואה את זה?'' הוא בהה בכרזה שמולו באי אמון.

''מה כל כך מיוחד בכרזה של הנערה הזאת?'' שאל פיץ. ''כבר ראינו אותה קודם, לא?''

''לא זה'' מלמלה ביאנה באימה, ששמה לב למה שקיף הסתכל עליו. ''זה'' היא הצביעה על שלט אחר.

פיץ הקריא את מה שכתוב בשלט:

מבוקשת

סופי פוסטר

בגין רצח, גניבה ופשעים נוספים.

הפרק הקודם		הפרק הבא