לבנדר בראון כשגדלה

"לבנדר?" היא שמעה קול המיטה הסמוכה אליה. "לבנדר?" נשמע שוב הקול.

היא שמעה צעדים מתקרבים אליה וצווחה דקה. "לבנדר?! מה קרה לך? אנחנו לוקחות אותך למרפאה! לבנדר הרגישה כיצד שתי דמויות סוחבות אותה, כשידיה על כתיפהן, למרפאה.

כל אותו הזמן היא כמעט ולא מצמצה. 

היא הושכבה על מיטה ויד של אישה הונחה על מצחה. כמה שיקויים זרמו לפיה והיא קצת נרגעה.

היא הבינה במטושטש את מה שקרה: היא היתה מפוחדת מהחלום. אית התאומות פאטיל דיברה אליה והיא שמעה ולא ענתה. היא רק בהתה בחלל האוויר. 

וכשאחת התאומות שמה לב שהיא לא מגיבה היא התקרבה אליה וראתה שהיא דוממת ומכוסת זיעה. אותה התאומה קראה לתאומתה השניה והן לקחו אותה למרפאה. 

מדאם פומפרי הניחה יד על מצחה ונתנה לה שיקויים כדי שהיא תירגע ותרגיש טוב יותר.

"היית ממש חיוורת" קולה של פדמה קטע את מחשבותיה, "הייתי חייבת לקרוא לפרוואטי, מזל שהבאנו אותך למרפאה. מדאם פומפרי הוסיפה לנו 10 נקודות בית על אחריותנו. עכשיו את בסדר?"

"כ...כן, אני בסדר" מלמלה לבנדר וניסתה לקום, אבל מדאם פומפרי השכיבה אותה בחזרה, "את צריכה להתאושש" אמרה.

"אבל שיימוס-" התחילה לבנדר לומר, אך היא השתתקה. "שיימוס מה?" שאלה מדאם פומפרי. "כלום" מלמלה לבנדר בחוסר אונים ומשכה על עצמה את השמיכה. מדאם פומפרי הביטה בה בדאגה ולבסוף הלכה. לבנדר נאנחה ומחשבות התרוצצו בראשה 'מה אם שיימוס לא יודע שאני פה? מה אם החלום נכון? מתי כבר תיגמר השנה הנוראית הזאת?, האחים קארו, אלקטו ואמיקוס, לא מפסיקים להכות אותי! והאם הארי פוטר בכלל חי עכשיו?' "מדאם פומפרי" היא אמרה לבסוף.

"כן, העלמה בראון?" שאלה מדאם פומפרי. "תוכלי להודיע לשיימוס פיניגן שאני פה? כדי שיוכל לבקר אותי?" רק אז היא שמה לב שפתאום מדאם פומפרי נעלמה.

---------------

תגובותת

ותירשמו גם

תודה♡

הפרק הקודם		הפרק הבא