ויתור זכויות לשאנון מסנג'ר
וויל רץ.
הוא רץ עוד.
ניל, אח שלו, עזר לו.
"אני רואה אותו!" צעק וויל.
"בן!" צעק ניל.
"בנג'י!" צעק וויל.
"בנג'י פירס!" הם צרחו יחד,
אך הם איבדו אותו.
"אמא תהרוג אותנו!" וויל נאנח.
"ויותר מזה, זה אח שלנו! הוא חשוב לנו!" ניל ציין.
" בנג'י..." עיניה של אמם היו מלאות דמעות.
" אמא אנחנו נמצא אותו! " וויל לא ויתר.
"כן יש לנו טלפתיה!" אמר ניל.
" למי?" שאל וויל.
" לי ולבן!" הוא עצם עיניים בריכוז.
" לא, אין טעם! " אמם, איימי חזרה לביתם כולה דמעות.
בנג'י רץ ורץ.
הוא לא ויתר.
הוא שמע קולות רחוקים של האחים שלו, וויל וניל.
לניל תמיד היה אכפת ממנו.
ולוויל פשוט לא.
" בן! " קולו של ניל נשמע, אך רחוק מאוד.
בנג'י כבר התגעגע אליהם.
והוא ידע למה ברח.
הוא שומע דברים בחלומות שלו.
בחלום האחרון:
טוב הוא לא היה מוכן לספר.
הוא הגיע למערה.
"זה נראה מקום מצוין." ציין.
הוא שמע קולות משם.
הוא החליט להקשיב.
"ג'ני תפסיקי! "אמר הקול הראשון.
"תפסיקי את!" אמר הקול השני.
"ג'ניפר אפאס, את צריכה להתמודד עם זה."
ג'ניפר אפאס...
"אני צריכה להרוג את אח שלי, אני אתמודד עם זה רק אם ארצה!" אמרה ג'ניפר.
הוא התחיל להכנס למערה.
" דרמה וג'ניפר." פלט.
"בנג'י?" דרמה שאלה.
בנג'י רץ לחבק את אחותו הגדולה.
" מי זה?" ג'ניפר נעצה בו מבטים.
" אח שלי. " הסבירה דרמה.
" אן, נו באמת." אמרה ג'ניפר.
אן?
" אן? " בנג'י פרץ בצחוק.
" אנדרמה. " אמרה דרמה.
"זה השם שלך?" שאל.
"יאפ." היא הנהנה.
" יש לי משהו לספר לך. " אמרה.
"כן?" אמר.
"ההורים שלנו. אני יכולה לראות אותם. " אמרה אנדרמה.
"וואו " אמר בנג'י.
" לא וואו!" צרחה.
" מה? "
" הם מתו!!!!!" היא צרחה את נשמתה בבכי.
"אתה אלף." אמרה ג'ניפר.
"מה?"
"ויתום, " המשיכה.
"אה. "
" וחבר של נערה יפה. "היא נישקה אותו בלחי.
"אה. "
הוא היה המום.
" נו בן, אתה לא מחזיר לי נשיקה?"
ובנג'י מתא את עצמו:
יתום, אלף וחבר של נערה יפה.
|