גבירת האופל סטונסון

קרדיט ל"כינוי בעברית" ולבילי קרמייקל

אוקיי, רק לבילי.

(הערת המחברת:ארזאר לא באמת התכוונה להעליב אותך, כינוי בעברית. אלף סליחות.)

נו באמת... אולי סליחה אחת ממנה. ממני? חה! תמשיך לחלום!

אז אני ארזאר סטונסון,והמון אנשים טועים וכותבים ארזר או אראזאר.אני ארזאר. מה? מה אכפת לי

אם לדעתכם זה שם מוזר. מוזר זה האפל החדש!  אז סבא רבא שלי הוא בילי קרמייקל.מצד אמא.

אמא אומרת ש"סבא רבא בילי היה האדם הכי אפל בזמנו" ואני תמיד עונה לה ש "האופל דילג שני דורות"

כי היא וסבתוש ממש נחמדות. אבל עכשיו אני לא בבית. אני בהוגוורטס. שתי השפוטי-אההה... החברים שלי

הם אמאנדה ואראגורן. אנחנו קוראים לעצמנו "הארזארים". אתה יודע, כי לשלושתנו יש א' בשם. אמאנדה תמיד מהנהנת

בהבנה, ואראגורן תמיד אומר "נו באמת." אז אני יום אחד אכשף אותם ואהפוך אותם

להורקרוקסים, כדי להיות גבירת האופל הבאה. אני רוצה לפחות איזה מאתיים, לשבור את השיא של סבוש רבוש. אז מי שיגיב אני

אולי אאזכר אותו. יש לי רעיון, אוהבים מתמטיקה? זה בשבילכם.

אאזכר אותכם-0%

אהפוך אותכם להורקרוקסים-100%

(הערת המחברת: סליחה.ארזאר לא באמת תכשף אתכם, היא אפילו תאזכר אתכם. אני אדאג לזה.)

אויש, תסתמי, יא מחברת אידיוטית.אז אני הלכתי לתומי במסדרון בית הספר, מחייכת את החיוך המתקתק

שלי לכל מורה שעובר. אבל על מישהו אחד זה לא עובד, על פרופסור סנייפ. כשסנייפ עבר לידי, חייכתי אליו

חיוך מתוק כל כך,שהיה אפשר לקבל סוכרת רק מלהציץ בו.אז סנייפ הסתכל בי בזלזול,ואמר בטמטום:

"אני אידיוט. רוצה להרביץ לי?" חייכתי במתיקות. "אוקיי." בסדר, אולי המצאתי חלק מזה.

(הערת המחברת:ארזאר המציאה את כל זה. סנייפ אמר-)

מטומטמת אחת! כמעט עשית ספוילר!!!!! אז בכל מקרה, סנייפ אמר לי,בחיוך רחב שממש לא דמה לחיוך

החמוד שלי,יותר דמה לנחש שנדבק לסנייפ לפרצוף.סנייפ הוא הנחש.אניוויי, הוא אמר "ארזאר סטונסון?"

חייכתי במתיקות שוב. "מודה באשמה."הוא הרחיב את החיוך המכוער שלו. "בואי בבקשה למשרד המנהלת."

והוסיף "ו...תביאי גם את שני ה,אממ,שפוטים שלך." אמאנדה חייכה אליו חיוך דבילי,ואראגורן מלמל,"אויש נו." ואז הלכנו בעקבותיו.

		הפרק הבא