פרסי גקסון בארץ האגדות

פרסי:

התעוררתי בבוקר בשעה שתיים עשרה, התארגנתי, אכלתי והלכתי להתאמן
אחרי שלוש שעות . אימון כבר הזעתי
 הוא אמר שכירון מחכה לי ליד העץ של תאליה.
שאלתי אותו למה והוא ענה לי שהוא לא יודע.
כשהגעתי כולם כבר היו שם חוץ מליאו מולם היה סוג של חור שחור מוזר.
 התקרבתי לאנב'ת ושאלתי אותה מה זה(הכתב קטן כי לא הצלחתי לסדר את זה).
היא ענתה לי שכירון חושב שהוא יודע מה זה אבל מחכה שגם ליאו יגיע
לאחר חמש דקות שליאו לא הופיע כירון החליט להתחיל.
"לפי דעתי החור הזה הוא סוג של שער ליקום אחר,לאן אני לא יודע" בדיוק אחרי שכירון גמר לדבר ליאו הגיע ביחד עם קליפסו בריצה.
תוך כדי ריצה ליאו נתקל באבן והפיל את שנינו לשער

אלכס:

אחרי שקונור, ברי ואמריך הגיעו לארץ האגדות יצאתי החוצה לטייל
פתאום ראיתי שני נערים נופלים במהירות עצומה.
 במהירות עשיתי קסם כך שמתחתם היה אזור מלא צמחים שירככו את הנפילה.
רצתי מהר לאזור הנפילה וראיתי שם את שני הנערים אחד היה גבוה שזוף ודי שרירי והשני היה בעל פנים שדוניות ודי רזה.
שניהם היו מעולפים קראתי לקונור ולברי שיבואו לעזור לי לסחוב אותם פנימה כי לא ידעתי על שום כישוף שיעזור לי בזה, כמובן כשהם הגיעו הם התחילו לשאול מלא שאלות כמו "מי אלה."
עניתי להם שאין לי מושג, שהם פשוט נפלו מהשמיים ושיעזרו לי להביא אותם פנימה.
הם נראו טיפה מבולבלים אבל בכל זאת עזרו לי לסחוב אותם.

אנבת:

מיד אחרי שפרסי וליאו נפלו לתוך השער הוא נסגר.(קצת תגובות של מי שעמד בחוץ) כירון כינס אסיפה של כל השבעה וראשי הביתנים.
"טוב" אמר כירון, "למישהו יש איזה רעין איך להגיע אליהם". כמובן שלאף אחד לא היה רעיון.
"אוקי" אמר כירון, "הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה לארגן סיירים שייסיירו בשטח המחנה למקרה שיופיע עוד שער". 
"חוץ מזה אין עוד משהו שאנחנו יכולים לעשות חוץ מלקוות שאלים יעזרו להם"סיים בבקול שקט ועצוב
בארוחת הערב כולם היו ברוח נכאים בגלל ששנים מהשבעה נפלו לשער ואף אחד לא יודע איפה הם.
במיוחד בגלל שאחד מהם הוא פרסי הגיבור הלא מוכתר של המחנה.
הלכתי להקריב אוכל לאתנה וביקשתי ממנה לשמור על פרסי וליאו.
אני די בטוחה שזה גם מה שכל המחנה ביקש.

		הפרק הבא