גרסת הארי פוטר לצעקה

זו הייתה שבת שקטה בחופש הגדול בבית משפחת וויזלי; התאומים כמו תמיד, עשו שטויות, ג'יני, כמו תמיד, חפרה לכולם על הארי, פרסי שוב השוויץ בהיותו מדריך, אבל רון הרגיש חולה. באותו היום, הם היו אמורים ללכת לסבתא שלהם, אמא של מולי. ורק רון היה אמור להישאר בבית בגלל שהוא חולה. בינתיים, בן המשפחה היחיד שהיה חסר היה ארתור. אבל לפתע, כאילו מישהו תזמן אותו, הוא הגיע..

״שלום, וויזלים!״ ארתור וויזלי אמר כשנכנס מדלת הכניסה. הוא היה נראה עייף מאוד והחזיק שקית שחורה בידו. ״שלום, אבא!״ כל הילדים ענו פה אחד. פרד וג'ורג', כמו החטטנים שהם, לא יכלו שלא להבחין בשקית.

״אבא, מה בשקית?״ הם שאלו בפה אחד ובאותו קצב הדיבור. ״אה..״ ארתור אמר והסתכל לכיוון השקית. ״זה משהו לרון,״ רון הרים את מבטו אל ארתור. לפתע, חיוך התפשט על פניו.

״כן??״ הוא שאל בחיוך גדול. ״כן.. טלפון מוגלגי חדש!״ 

״טלטפון?..״ רון שאל בעודו מנסה לבטא את המילה המוגלגית החדשה והמוזרה. ״ט-ל-פ-ו-ן, רון,״ ארתור תיקן בחיוך. ״ככה המוגלגים מתקשרים. הם מתקשרים אחד לשני בטלפון ומדברים דרכו״

״זה כזה מוזר! מוגלגים הולכים להתקשר אליי עכשיו??״ שאל רון. 

״לא.. תראה, זה לא בדיוק טלפון חדש, זה טלפון ישן. הטלפון הזה כבר לא עובד.. אבל הוא חדש בשבילך! כלומר, מה זה כבר משנה לך

אם הוא עובד או לא?״ ארתור הסביר וגמר בשאלה. ״נכון.. זה לא משנה כל כך.. טוב, הוא עדיין מגניב לגמרי!״ רון השיב. ״אני מופתע שאתם עדיין לא מאורגנים! אנחנו עוד כמה דקות צריכים לצאת

לסבתא שלכם..״ ארתור אמר וכיוון את המשפט לכולם חוץ מלרון. ״אנחנו מאורגנים, אבא..״ פרד ענה. ״כולכם?..״ ארתור שאל והתכוון לזה שכנראה פרד לא הבין שג'יני היא היחידה שחסרה.

פתאום, פרד נראה כאילו מישהו הדליק לו נורה מעל הראש. ״ג'יני!!״ הוא צעק. ״מה??״ ג'יני צעקה בחזרה. ״בואי למטה!״

״באה!!״

הם כולם עמדו ליד הדלת, נפרדו מרון, איחלו לו להבריא מהר, והלכו. 

בינתיים, רון שכב על הספה. הסתכל על התקרה ועל התמונות ההזות שלו ושל משפתחו שהיו תלויות בסלון. 

״משעמם..״ הוא לחש לעצמו. אבל לפתע, משהו נורא מוזר קרה. צלצול מוזר נשמע. ׳ממתי אמא קנתה שעון לדלת?..״ הוא חשב. הוא קם כדי לפתוח את הדלת, במחשבה שמישהו צלצל בדלת, אבל אף אחד לא עמד שם.

לפתע, הצלצול נשמע שוב. רון הסתכל לכל הכיוונים כדי לנסות להבין מאיפה הוא מגיע, ולפתע, הוא ראה את הטלפון המוגלגי הישן רועד. 

הוא הרים אותי במבט מבולבל, ובטעות לחץ על הכפתור שאיתו עונים. 

״הלו?״ קול נשמע מהקו השני. רון קירב את הטלפון לאוזן שלו. ״הלו?!?? מי נמצא שם בפנים?״ הוא ענה בצעקה.

תאמינו לי, אם הוא היה צועק גם עליכם ככה בטלפון, הייתם מתעצבנים, אבל הקול בקו השני נשאר רגוע. ״איזה מספר זה?״

״אמ.. את האמת שאני לא ממש יודע,״ רון ענה בצחקוק. ״את האמת שהטלפון הזה בכלל כבר לא עובד!״

״אז איך אני מדבר איתך עכשיו?״ הקול שאל. ״אני לא יודע, קסם?..״ השיב רון. 

״אתה היית יודע הכל על קסם, לא?״ שאל הקול. רון הרגיש מאוד מבולבל. ״סליחה.. אבל מי זה?״

״תגיד לי מי אתה ואגיד לך מי אני..״

״אני.. רוברט היינץ!״ שיקר רון. ״היי, רוברט היינץ.״

״היי, ועכשיו תורך להגיד לי מי אתה!..״

״השאלה היא לא מי אני. השאלה היא.. איפה אני?״

רון צחקק. ׳האדיוט מנסה להפחיד אותי.׳

״איפה אתה?״

״בחצר שלך.״ 

לפתע רון הפסיק לצחקק. ״סבבה..״ הוא אמר, ורק ליתר ביטחון, הסתכל מחוץ לחלון. 

אף אחד. אף אחד ושום דבר לא היה שם. ״בטוח שאתה שם?״ רון שאל. ״למה אתה לא מאמין לי?״ הקול שאל בטון מטריד.

״טוב, אתה משוגע.. אני מפסיק את השיחה.״ רון אמר בקול תקיף והרחיק את הטלפון מהאוזן שלו. לאחר מכן, הוא הסתכל על הכפתורים וניסה להבין

איזה אחד מהם סוגר את השיחה. ״אם אתה מנתק לי אתה מת!!״ הקול הפך למפחיד ותקיף מאוד.

רון צחקק. ׳איזה מטומטם!׳ לפתע, רון מצא את הכתפור שמנתק את השיחה. 

״בסדר, מר מפחידוס.. להתראות!״ הוא לחץ על הכפתור, אבל לפתע, נפתחה הדלת מאחוריו בבום. הוא הסתובב תוך כדי שניה, וראה מולו דמות גבוהה לבושה

בשחור ועונד מסכה בצורת שלד שהזכירה רוח רפאים. הוא החזיק בידו סכין. רון, עם הטלפון עוד בידו, מיד פתח את החלון, קפץ, ונפל על האדמה. הוא רץ כל עוד נפשו בו וברח 

מאוד רחוק עד ליער הקרוב לביתו. וחשב שהוא נמלט, אבל לפתע, הטלפון צלצל. ״מה אתה רוצה?״ הוא שאל, ודמעה של פחד ירדה על פניו.

״אני רוצה לשחק משחק!״ הקול צחקק. רון התחיל קצת לבכות. 

״איזה סוג של משחק?!״ רון שאל בלחש, מבוהל. ״נחש איפה אני..״

״אני לא יודע!״

״טוב, שאלה יותר קלה.. מאחורי איזה עץ אני עומד?״

רון הסתובב למראה שני עצים מולו.

״מה?״ רון שאל בלחש. ״יש שני עצים מולך.. מאחורי איזה אחד מהם אני עומד?״

רון זרק את הטלפון על האדמה, ורץ. אבל מהר מאוד, הדמות עם המסכה יצאה מאחורי העץ השמאלי. הוא התקרב אל רון עם הסכין, 

ורון מת בתוך חמש שניות.

תגובות!! הפאנפיק הראשון שלי

		הפרק הבא