אחרית הימים

קרני השמש של הבוקר העירו את סופי מהשינה הטובה ביותר שלה ובהתחשב בנסיבות מזל שהיא אפילו הצליחה להירדם לדקה.
כל הלילה היא חשבה שזהו, זהו היום שחיכתה לו כל כך הרבה שנים, יום חתונתה עם אהובה היחיד, קיף.
אומנם הם לקחו הרבה זמן בהתחשב בכך שאחרי שניצחו את הנסתרים ומנעו את המלחמה הבין זנית, הם היו חלק מהאנשים המסוימים שעזרו לשקם את עולם מכל ההרס והחוקים ששונו, עכשיו כשהם מצאו זמן לנוח, קיף הציע.
הם היו בחופשה בחופי הנחמה, מקום שביקרו בו לעיתים קרובות אחרי שלורד קסיוס החליט להיות שליח מטעם המועצה לפיקוח על בני האדם ועבר לערים האסורות.
הם ישבו שניהם על הספה הנוחה במרפסת והסתכלו לעבר השקיעה היפה, סופי מניחה את ראשה על חזהו של קיף בעודו משחק בשיערה.
"סופי, את זוכרת את הפעם הראשונה שהתנשקנו אחרי שחזרתי מהערים האסורות?" שאל קיף.
סופי צחקקה.
"איזה מין שאלה מגוחכת קיף, ברור שאני זוכרת, זה היה אחד הימים היותר חשובים בחיי"
"אז אני רוצה לשאול אותך שאלה.."
סופי הזדקפה
"תשאל"
"באותו יום חשבתי שהפכת אותי לאלף הכי מאושר בעולם, גם נישקת אותי וגם פתרת אותי מפיצופי לתמיד! אבל כנראה שטעיתי....
אולי היום תהפכי אותי לאלף המאושר בעולם ותסכימי להיות אישתי" קיף קרע ברך וחייך חיוך קורן.
"זאת שאלה בכלל? אני יותר מאשמח להיות אשתך ואהובתך לתמיד" אמרה סופי מקפצצת ובוכה.
סופי המשיכה לחשוב על הרגע הזה שכמעט לא שמה לב שחברותיה נכנסו לחדר.
לין, מארלה, מרוקה, ביאנה ורייני התיישבו על מיטתה.
סופי קפצה ממקומה
"מה אתן עושות פה?"
"מה שקבעת איתנו, מתכוננות איתך לחתונה!" ענתה לה לין בצחקוק.
סופי נאנחה, היא שכחה מזה לגמרי.
"מי היה מאמין שסופי הקטנה תיהיה השלישית להתחתן מבנינו? אחרי הכל לין וווילי התחילו לצאת הרבה אחרי סופי וקיף וכך גם רייני וטאם!" אמרה מרוקה בצחוק.
"אל תשכחו שהיא עוד יכולה להיות האמא הראשונה!" צחקקה מארלה.
סופי האדימה.
"אבל היא לא, רציתי לחכות יותר אבל אני כבר לא יכולה, אני הרה!" לין אמרה בהתלהבות.

המשך יבוא....