היא התיישבה ליד פסנתר

בגלל השפעת 'גזוז'[להקה ישראלית מדהימה]על ראשי ומוחי וכיתבותיי,החלטתי לכתוב סונגפיק שהוא גם פיקצר.
הוא סתמי,ואחלה כזה!

זה קרה לי במסיבה
לפני חצי שנה...

הארי התיישב על כיסאו,והתחיל לספר את סיפורו לחבריו,הסיפור המצחיק ביותר שאי פעם קרה לו...

היא התישבה ליד פסנתר
לתת חיים למסיבה
התחילה לנגן
ולא היתה לזה כל הצדקה

המסיבה הייתה בהחלט נחמדה.מוסיקה,סלואו,ריקודים אחרים,סלואו,אוכל,ו...סלואו.
לפתע,נערה אחת אדמונית התיישבה ליד הפסנתר והחלה לנגן...
רצתה לתת חיים למסיבה...
לעשות שמח...
ומה עשתה להארי ולחבריו?
דלקת אוזניים.

חשבה היא מנגנת
אך בעצם מתקנת
את הטעויות באמצע הנגינה.

היא בטח חושבת שהיא מנגנת נפלא,פנטסטי,מופלא,נהדר,מושלם...
אבל היא פשוט תיקנה
את הטעויות באמצע הנגינה,מפסיקה מידי פעם כדי לתקן וחוזרת לתקן בזוועתיות מרובה.

אני מבחינתי איני מבדיל
בין קול לפטיפון
אך כל הנוכחים אמרו
שזה נשמע כל כך איום
שהיא סתם מנגנת
ובעצם מתקנת
את הטעויות באמצע הנגינה.

אומנם אני לא מבין גדול במוסיקה,חשב הארי,אבל היא מנגנת נורא.
חברו של הארי,רון,אמר: "אי לא מאמין שגרתי עם המכונה השבורה הזאת באותו הבית כמה שנים טובות!"
"היא סתם מנגנת," אמר דין,עוד חבר, "היא רק מתקנת...עוצרת ומתקנת.זוועתי."

אמרתי לה: זה לא יפה!
אמרה לי: מה זה לא יפה?!
אמרתי לה: זה לא מנומס!
אמרה לי: מה פה לא מנומס?!
שאת לך מנגנת ובעצם מתקנת
את הטעויות באמצע הנגינה.

הארי החליט לקחת את העניינים לידיים,מתפלל שג'יני יודעת איך היא מנגנת.
"ג'יני..." הארי פנה אלייה,מתחנן לאלוהים שיקשיח את ליבה של ג'יני עוד יותר ממה שהוא, "זה לא...זה לא יפה,מה שאת מנגנת."
ג'יני התפלאה. "מה...זה...לא יפה?"
"זה לא מנומס!" נפלט להארי.ג'יננ הביטה בו בתימהון,חשה שהשיחה קצת עברה את גבול השיגעון. "מה פה לא מנומס,הארי?"
"שאת מנגנת לך,ובאמצע מתקנת את הטעויות באצמע הנגינה."

אז היא אמרה: חכם אתה!
נראה אותך פסנתרן אתה!
ואם אתה כל כך גאון
אז אפנה את המקום
ואז ת'תנגן לי
וחלילה תתקן לי
את הטעויות באמצע הנגינה.

היא הביטה בו בבוז מעורב בצחוק,ואמרה לו, "איזה חכם!נראה אותך מנגן!ואם אתה כזה חכם,אני אפנה את המקום למוצרט..." היא הביטה עליו בגיל.
"ועכשיו," ההיא הושיבה את הארי על הכיסא,אבוד לגמרי.
"אתה תנגן לי,ונראה עם אתה מצליח לא לעצור ותקן את הטעויות באצמע הנגינה."

אמרתי לה: זו לא בעיה!
פסנתר אצלי זה מלידה
ולנגן אני יכול
ברה מי לה וסי במול
ולא יהיה שום צורך
לתקן לכל האורך
את הטעויות באמצע הנגינה.

הארי חיפש נואשות מה לעשות,אבוד לגמרי.ג'יני הסתכלה עליו בתוכחה ובצחוק.
בסופו של דבר אמר לה,טיפה מגמגם, "זאת...זאת בכלל לא בעיה...פסנתר אצלי?מה...אני יודע לנגן מגיל...מגיל חמש עשרה," שיקר במצח נחושה.
ג'יני הנהנה באמון מעושה.
"אני יכול לנגן ברמה,סול,במול...מה שבא לך," השתמש הארי במושגים היחדים שידע במוסיקה.
"ואני לא אתקן לום באצמע הנגינה!את-את תראי..."

אז היא אמרה: יפה מאוד!
באמת חבר כל הכבוד
אך בוא נעזוב ת'דיבורים
נשמע דוגמא מהקלידים
שבה ת'מנגן לי
ובטוח מתקן לי
את הטעויות באמצע הנגינה.

ג'יני הביטה בהארי בהערכה.
"אתה באמת הולך לעשות את זה?" חייכה אליו,לא מאמינה.
"כן."
"את בחור לעניין!" תפחה על כתפו.
"אז במקום לדבר,תתחיל לנגן,אני מזדקנת פה..."
"מה לנגן?"
"מה זה משנה?תנגן לי מצידי את הבלאדה על אודו הגיבור,ואז נשמע עם אתה באמת לא תתקן את בטעויות באצמע הנגינה!"
הארי הביט עלייה במבט בוז,ואז חזר להביט על קלידי הפסנתר,חסר אונים.

אז התיישבתי מחייך
בינינו לא ידעתי איך
אוכל לצאת מהעניין
שנים אני כבר לא פסנתרן
ואיך אוכל להצליח
לתקן בלי שתשגיח
את הטעויות באמצע הנגינה.

הארי יישר את גבו,והניח את ידיו על הדבר הלא מוכר:קלידים.
הארי חשב בינו לבין עצמו,שהוא בחיים שלו לא נגע ספנתר,גם לא בעץ.אולי,אני אומר שאני צריך להתפנות...
הרי הוא מעולם לא היה פסנתרן. 
ואיך,לעזאזל,הוא אמור לתקן את הבעיות בנגינה בלי שהיא תבחין?!
הארי הניח את אצבעותיו על הקלידים והחל לנגן מה שעלה לו בראש.

פתאום התחלתי לנגן
את התשיעית של בטהובן
ומסביבי מחאו כפיים
אפילו ארתור רובנשטיין
ולא רק שניגנתי
אף לרגע לא תיקנתי
את הטעויות באמצע הנגינה.

פתאום הארי החל לנגן את הסימפוניה התשיעית של בטהובן,וכל האולם הביט בו בפליאה.
הארי בעצמו לא ידע מאיפה בגיע פרץ הכישרון הזה,ורון הביט בו בפה פעור לרווחה כמו דג זהב.
כולם החלו למחוא כפיים,וזה דרבן את הארי להמשך לעוד אחת מיצירותיו של בטהובן.
איפול ארתור רובנשטיין מחא כפיים...
ארתור רובנשטיין היה השר לענייני ספורט,שהיה חבר מאוד טוב של הארי.
ולא רק שאני מנגן נפלא,חשב הארי באושר כשראה את הגברת הג'נג'ית בוחנת אותו בפה פעור לרווחה כמו אחיה.
גם לא עצרתי ולא תיקנתי את הטעויות באמצע הנגינה.

הגברת לא אמרה מילה
ישבה בשקט במקומה
ובלי לחשוב על הכבוד
פתאום הכניסה לי אגרוף...
ואז אני הבנתי
שטעיתי כשתיקנתי לה
את הטעויות באמצע הנגינה

ג'יני לא הוציאה מילה מפיה כשהארי גמר את מלאכתו וכולם מחאו לו כפיים וחזרו לעיסוקיהם.
היא ישבה בשקט,ואז היא קמה ממקומה...
הארי חייך אלייה חיוך מתנצל,ופתאום-
"אווו!!!!!"
היא נתנה לו אגרוף,הוציאה לו לשון ורצה לבר.
"לא הייתי צריך לתקן לה את הטעויות באמצע הנגינה."
את זה הארי הבין רק עכשיו.

הברמן הקוסם הביט בו מתא השירותים,מצחקק,השרביט אחרי ביצוע כישרון נפלא של נער שחרחר על פסנתר.

		הפרק הבא