אחרי המלחמה

הארי ישב לבדו, שנה לאחר הקרב העקוב מדם עם וולדמורט בבית, בדרך פריווט מספר 4  חושב ומסתכל לאחור על הקרב שהיה לו עם וולדמורט ועל חבריו שאבדו בקרב.

על פרד, שתמיד היה מצחיק אותו גם כשלא היה לו מצב רוח.

הארי חשב גם על  הזוג  רמוס לופין ונימפדורה טונקס שמתו בשביל להפוך את העולם לעולם יותר טוב.

כל אלו ועוד הרבה אחרים נרצחו בגלל שהתעכב הרבה זמן במציאת ההורוקרוקסים, כך חשב הארי ולבו נתמלא זעם ושנאה כלפי וולדמורט, כלפי כל אחד אבל בעיקר כלפי עצמו, הוא לא היה צריך להסכים שכולם ילחמו , זאת הייתה אמורה להיות המלחמה שלו ולא של אף אחד אחר.

בתחושה עצומה של עצב, הוא החליט לקום, לעשות משהו עם עצמו, לא ייתכן שייתן לעצמו לשקוע שוב לאחד מאותם התקפי עצב בהם הוא נתקף מידי כמה ימים.

הארי החליט ללכת לבקר את חבריו שנמצאים עכשיו ב"מחילה" שם, הוא החליט, יהיה עדיף לו לבלות את הקיץ עד לשנת הלימודים הבאה, השנה שהחסיר כאשר הוא יצא לצוד את חלקי הנשמות של וולדמורט.

הארי החליט להתעתק, אחרי הכול הוא כבר קוסם בוגר שעבר את הטסט בהתעתקות.

הוא זכר את שלושת הכפים –כיוון, כוננות וכוונה, הסתובב במקום ותוך רגע הופיע בחצר של המחילה.

הוא התחיל לפסוע לעבר שער בית הוויזלים, עובר את גינת הנומים ששיחקו להם בהנאה באדמה, חולף על פני המוסך תוך שהוא נזכר מה עשו הוא ורון בשנתם השנייה עם המכונית שהייתה פעם שם. הם הטיסו אותה להווגורטס מכיוון שפספסו את רכבת האקספרס להוגוורטס.

בחושבו על אירועי השנה השנייה, ראתה אותו ג'יני וויזלי מהמטבח ויצאה לקראתו.

הארי זכר טוב מאוד איך היה צריך להפרד ממנה כאשר חשש שוולדמורט  עלול לפגוע בכל מי שיקר להארי , הוא זכר איך לא רצה להפרד ממנה, איך אהב אותה מהלב, וכל התחושות האלו, דיכאו מייד את יצר העצב אצל הארי.

"היי הארי" אמרה ג'יני

"היי גם לך " השיב הארי בחיוב מבויש

"בוא תכנס, אמא כבר מזמן שואלת למה אתה לא בא לבקר, היא כרגע לא מרגישה במיטבה אחרי מות פרד, אתה יודע, זה לא אותו דבר" אמרה ג'יני.

בתחושה לא כל כך נעימה, נכנס הארי אל "המחילה", המקום בו הרגיש בבית.

מייד רצה אליו גברת וויזלי שאמרה: " למה אתה לא בא לבקר אותנו?,התגעגעו אליך מאוד, חשבנו שדווקא ברגעים אלו תשתוקק לחברת מכרים".

תוך כדי דברים אלו התחילה גברת וויזלי לבשל את ארוחת הצהריים (בעיקר בשביל הארי) לאותו יום והארי, שהרגיש שהוא חייב איזו התנצלות למשפחה אמר:" גברת וויזלי, אני מצטער על מה שקרה עם פרד, זו הייתה אשמתי, לא הייתי צריך לתת לאחרים להלחם במקומי".

"אוי , אל תדבר שטויות, זו הייתה המלחמה של כולנו, המלחמה שהייתה צריכה להעשות כבר מזמן" אמרה גברת וויזלי.

"אולי תעלה לחדר של רון, הוא כבר מזמן רוצה להראות לך משהו, הוא אומר שרק לך הוא מוכן להראות את הדבר הזה, דרך אגב, גם הרמיוני נמצאת שם.

"טוב, אלך לשם עכשיו גברת וויזלי" אמר הארי.

הארי יצא מהמטבח והתחיל לעלות במדרגות לכיוון החדר של רון בהירהורו על דבריה של גברת וויזלי.

כאשר נכנס הארי לחדר של רון בו שהתה גם הרמיוני, חיכתה לו הפתעה.

הסוף!!!! (יש עוד פרק. מי שרוצה שימשיך לפרק הבא. הכפתור בצד שמאל)

אם יש הערות או כל דבר אחר נא להגיב, דעתכם חשובה לי :)!!

		הפרק הבא