משחקי הרעב 50.

כל הזכויות שמורות לסוזן קולינס, הגאונית!!!

משחקי הרעב ה-50 הגמול הרבעוני השני... לזכור ולא לשכוח שגם הרבים ביותר לא יוכלו נגד הקפיטול.

*******************************************************************************************

"הי היימיץ" אמרתי.

"הי מה קורה" אמר היימיץ. היימיץ הוא חברי הטוב אנחנו גדלנו ביחד מגיל אפס.

"בסדר" אמרתי בקול חלש "מוכן ליום האסיף?" שאלתי. ממש פחדתי מיום האסיר וראו זאת בעיני.

"הי מה הסיכויים שאת תבחרי יש לך רק 6 פתקים..."קתעתי אותו באמצע ואמרתי "ומה אתך כמה פתקים יש לך 20 אם לא יותר והשנה צריך לשלוח 4 מיועדים ."

דמעות זלגו על עיניי היימיץ חיבק אותי ואמר בקול בטוח "יהיה בסדר אל תדאגי".

*************************************************************************************************************************

יום האסיף הגיע כולם לבושים בבגדים חדשים ויפים. לפעמים אני לא מבינה את זה באמת שלא, לא מספיק שהקפיטול משתמש בנו כמו החיילים שלו ומשחק בחיים שלנו והופך את זה לתוכנית ראליטי הוא גם מכריח אותנו לשמוח. אני לא מבינה לפעמים אני חושבת מה היה קורה עם לפני 50 שנה לא היו מורדים בקפיטול, אולי לא היינו סובלים ככה, אני מקווה שיום יבוא וזה יפסק ולא יהיו המשחקים, ואנחנו לא נהיה חיילים של בני אדם אחרים.

 "הבא בתור" אמר אחד אוכפי השקט שבדק שכל הילדים מגיעים ליום האסיף. הוא לקח לי דגימת דם ואמר "הבא בתור".

************************************************************************************************************************************

אפי היא המלווה החדשה של מחוז 12. היא סיפרה על המרד לפני 50 שנה ושהיום זה יום מיוחד כי זהו הגמול הרבעוני השני, בגמול הרבעוני הראשון בכל מחוז ערכו הצבעה וכל אחד היה צריך לבחור מיועד, והשנה לזיכרון למרד יוכפל מספר המיועדים להוכחה לכך שגם הרבים ביותר לא יוכלו נגד הקפיטול. חשבתי לעצמי מה יותר נורא מזה שאתה עולה בהגרלה והולך למות, הוא זה שהשכנים, החברים ואפילו המורים בבית הספר בוחרים בך למיועד. מה הייתי נותנת כדי לתקוע לנשיא סונו סכין בלב ולסובב אותו עד שימות מכאב מיוסר. "ליידי ספירס" אמרה אפי ושלפה קלף מכדור ההגרלה של הבנות וקראה שם של ילדה בשם "סול" שלמדה שתי כיתות מעלי. סול היא ילדה בהירת גוף עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות היא לא נראית כמו כל הבנות בתפר ואני בטוחה שהיימיץ דלוק עליה. סול עלתה לבמה עם עיניים דומעות ריחמתי עליה היא כל כך עדינה אך היא תוכל להרוג אנשים ועוד ילדים שבטוח חלקם יותר קטנים ממנה. השם השני היה השם שלי. לרגע פשוט בהיתי באפי ולא האמנתי שזה קורא לי. לא יכול להיות מכל הבנות במחוז דווקא אני. הסתכלתי על היימיץ עם עיניים דומעות הוא ניסה לשלוח מבט מנחם אבל היה שקוף שפשוט כואב לו. חברתי הטובה אחזה בידי ופרצה בבכי ושניה אוכפי שקט כמעט הכו אותה כדי לשחרר אותה ממני, הם לקחו אותי לקדמת הבמה ועליתי במדרגות. זה לא יכול להיות חשבתי לעצמי בזמן שעוד ילד שלמד בכיתה שלי קראו לו דיוויד. זה לא יכול להיות לסול ולדיוויד היו הרבה פתקים בהגרלה אבל לי היו רק שש זה לא הגיוני. אחרי שדיוויד עלה לבמה אפי הוציאה עוד פתק מההגרלה של הבנים ואמרה "ואחרון חביב לגמול הרבעוני השני הוא היימיץ הרגשתי שאני עוד שנייה מתעלפת לא, לא יכול להיות היימיץ גם מיועד זה לא הגיוני רק אתמול דיברנו והוא אמר לי שהכול יהיה בסדר מה קורה פה עכשיו. כבר לא אכפת לי אם אני יחיה או אמות העיקר שהיימיץ יחיה כן אני לא יוכל לחיות אם הוא ימות. היימיץ עלה לבמה ואפי אמרה "תלחצו ידיים" לחצנו ידיים. הידיים שלי רעדו שבאו במגע עם ידיו של היימיץ ואפי המשיכה ואמרה "מי ייתן והסיכויים יהיו לטובתכם". אוכפי שקט הכניסו אותנו להיכל הצדק ולקחו כל אחד לחדר נפרד כדי להיפרד מהמשפחה שלו. הראשונה שבאה להיפרד ממני הייתה חברתי הטובה דמעות זלגו על עייני שראיתי אותה נכנסת לחדר . היא אמרה בכל שקט וצרוד "בבקשה תגידי לי שאני חולמת גם את וגם היימיץ מה הולך פה" היא בכתה וחיבקה אותי חזק "תהיה חזקה בשבילי אני לא יוכל להיפרד מהיימיץ אבל תגידי לו שיהיה חזק ושתשמרו על עצמכם בבקשה בשבילי...". אוכף שקט נכנס לחדר ואמר "נגמר הזמן "."טוב" מלמלה ולחשה לי "בהצלחה" ויצאה. השנייה שנכנסה להיפרד ממני הייתה אותי ג'סיקה אחותי הקטנה. היא רצה אלי וחיבקה אותי. כל כך כאב לי קיוויתי שאם אני אמות לא יכאב לה אבל ידעתי שזה בחיים לא יקרה, ידעתי שיכאב לה ולכולם הייתי חלק מהחיים במחוז 12 כולם הכירו אותי. "הבאתי לך משהו" אמרה ג'סיקה ושברה את הדממה "זה משהו מיוחד ואמרו לי שהוא מביא מזל" היא הוציאה מכיסה סיכה של עורבני חקיין. "תבטיחי לי שתענדי אותה בבקשה" אמרה בשקט. "מבטיחה" מלמלתי לא יכולתי לעצור את הדמעות שזלגו על עיניי היא נשקה לי על הלחי ויצאה. אוכף שקט נכנס ולקח אותי לרכבת שתיקח אותי אל מותי, אני בטוחה בזה.

		הפרק הבא