רמוס לופין

. היו אלה זמנים קשים.
הלורד וולדמורד היה בשלטון.
היו משפחות שהתחבאו,היו משפחות שהצטרפו לכוחות האופל, והיו משפחות שלחמו.
משיפחת לופין היתה מהסוג השלש.
ג'ון לופין היה
הילאי. הוא לא היה מפורסם אבל היו לו כמה השגים לא קטנים, אבל ההשג הגדול ביותר שלו קרה שלושה חודשים לאחר שוולדמורד עלה לשלטון.
ג'ון לופין התעורר היה זה בוקר סתווי מקסים:
השמש זרחה, הציפורים צייצו, אך ג'ון לופין כלל לא הסתכל על כל זה.
הוא כבר ידע מה יקרה באותו יום יפה.
אנשים ירצחו ,ילדים קטנים יתייתמו,
וולדמורט יתחזק.
הוא נאנח וקם מהמיטה.
למטה כבר חיכו לו אישתו ובנו הקטן, רמוס.
הוא אכל ארוחת בוקר מהירה והתצרף לחבריו ההלאים שכבר
חיכו לו. הם הלכו לסימטת דיאגון, לנסות לעצור את כמה שיותר התקפות של אוכליי-מוות, עד שפתאום שמע בכי של אישה.
הוא התקרב לראות מה קרה.
הוא רכן אליה ושאל אותה מה קרה. היא אמרה לו,  "אתמול, כשהלכתי הביתה, נתקלתי בחבורה של אוכלי-מוות. שלפתי את שרביטי, והבסתי את כולם, חוץ מאחד.
זה היה פנריר גרייבק. הוא אמר לי שמחר יש ירח מלא, והוא יבוא וינשך את כל המשפחה שלי."
" אל תדאגי,"אמר ג'ון לופין.
"אני היה שם ואעזור לך."