עוד סיבה לחיות- פיקצר

כל הזכויות שמורות לג'יי. קיי. רולינג.

עוד סיבה לחיות|| פיקצר

עמדנו שם עדיין המומים מהקרב.

הארי ניגש וחיבק אותי, לוחש לי שהכל יסתדר. זה לא היה אותו חיבוק תלותי כמו שהיה בדרך כלל, אלא חיבוק חזק. חיבוק שאומר שאנחנו נהיה חזקים בשבילם, בשביל אלה שאינם.

רון והרמיוני ישבו מחובקים כשהרמיוני בוכה לתוך חזהו  של רון. כולנו ידענו שהיא הייתה קרובה מאוד לפרד לפני שהוא מת. אמא עדיין בכתה על גופתו של פרד בעוד אבא, ביל וצ'ארלי מנסים לנחם אותה. ג'ורג' נעלם. מכולם הוא לקח את המוות של פרד הכי קשה. כנראה בגלל שהוא היה החצי השני שלו. אך רק אני לא בכיתי, עדיין הייתי המומה עדיין לא הבנתי מה זה אומר שפרד איננו עוד, ושהוא לא יחזור לעולם.

עדיין לא יכולתי לעקל את האובדן שכולם מרגישים, כי עדיין לא הפנמתי שפרד עלה מעלה למרומים.

הארי נשק לראשי. עיניו היו אדומות מעייפות וכאב. הוא משך אותי רחוק משם, רחוק מהבכי, רחוק מהמתים ומזיכרונות הקרב.  רחוק מהעולם. למקום בלי זוועות, בלי מוות של נערים וילדים, מקום בלי מלחמות.הוא לקח אותי הבייתה, לבית שלי. למקום המסתור והמפלט שהיה המקום הכי מוגן בעולם. ולכן  הוא נקרא המחילה, כי יכולנו להסתתר שם, זה היה מקום המפלט שלנו.

 אבל המקום שכל כך אהבתי הפך בין רגע לחול שחור בשבילי. אחרי ההלוויה של פרד הבית שלי הפך לקודר ועצוב, שכולם בו מסוגרים בתוך עצמם. הארי, מקום המפלט היחיד שנשאר לי הציע לי נישואים כעבור שבועיים בלבד מהלוויה של פרד.

אנחנו נוסעים רחוק משם ומתבודדים מהעולם ומהכאב. אנחנו חיים בבית קטן וחיים זה בשביל זה. אחרי מספר חודשים אני חליתי. הקאתי כל הזמן והיו לי בחילות. הארי היה מודאג, ואחרי שבוע הכריח אותי ללכת לבית חולים. לא הסכמתי אבל הוא ממש לא הקשיב לי. עשו לי בדיקות, לקחו לי דם, חיברו אותי למכשירים.

כאב לי אבל באותו רגע זה לא עניין אותי, הדבר היחיד שעניין אותי הוא שהארי לא היה לידי. הם עשו לי בדיקה בבטן והאחות הודיעה לי שאני בהריון. באותו רגע התחלתי לבכות, האחות שטיפלה בי נראתה אובדת עצות ומהרה לקרוא להארי. הוא אסף אותי בזרועותיו, ערסל אותי  בחיקו ובאותה שנייה לשנינו היה ברור שיש לנו עוד סיבה לחיות.

~~~~~~~~~

תגובות בונות התקבלו בברכה(: