תלמידה חדשה

שלום לך קייט ג'ינו,

הנך מוזמנת לשנת הלימודים הראשונה שלך בבית הספר הוגוורטס לכושפות ולקוסמות!

מצורפת רשימת הציוד שעליך יהיה להביא בשנה זאת.

עלייך לקנות את כל הדרוש לך בסמטת דיאגון ואחר כל ללכת לרציף 9 ושלושה רבעים,

בכבוד רב,

פרופסור דמבלדור" אני לא מאמינה! זה המכתב החשוב ביותר בחיי! אני? בהוגוורטס? זה חלום שתגשם! אני קוסמת! אבי ואמי הם למדו שם וסיפרו הכל! על דמבלדור על צוות המורים, על הבתים והצוותים, עם הכול. אני מוכנה. אני ילדה נכה ועשירה. הוריי הם קוסמים מפורסמים ועשירים. לכן יש להם כסף לשלם על טיפול תיקון רגליי. מעניין איך אתקבל עם כל הילדים. מעניין מה יקרה אם ידעו שאני קצת שונה...

בסמטת דיאגון יש דברים מדהימים. למרות שלא הייתי שם אף פעם הוריי סיפרו לי על הכל הסמטת דיאגון. אין חנות שאני לא מכירה, כל פינה, כל ספר בכל חנות, כל הרכיבים המגעילים שנמצאים שם, אני יודעת בכל וסוף סוף אני שם, רואה את זה. הם גם יכלו לשלוח אותי לבד אני יודעת להתמקח, אני יודעת איך קונים נכל, אני יודעת איפה נמצא כול דבר אבל הלכתי עם אבא וזה מעצבן, רציתי ללכת לבד.

"אין כזה דבר רציף 9 ושלושה רבעים" אמרתי לאמא. היא אמרה לי לרוץ אל תוך הקיר. לפני שהספקתי להבין אבא דחף בחוזקה את הכיסא גלגלים שלי את תוך בקיר. בעודי מנסיה לעצור את עצמי, צרחתי בפחד והתנגשתי בקיר. אבל במקום להרגיש חבטה או מכה איומה הייתי בתוך רציף רכבת. בתוך רציף 9 ושלושה רבעים...

עליתי לרכבת, התישבתי בזהירות על הכיסא ואת הכיסא גלגלים שמתי בצד. "שלום, אני הארי פוטר, זה רונאלד וויזלי אבל כולם קוראים לו רון וזאת הרמיוני גריינג'ר. את שנה ראשונה כאן? אנחנו שנה שלישית פה" יאמר ילד אחד ואריו עוד שניי ילדים, היה לילד משקפיים וצלקת בצורת ברק במצח. "לי קוראים קייט ג'ינו ואני שנה ראשונה" עניתי לו. רון הסתכל על הכסא ושאל: "את נכה?" הרמיוני תקעה לו מרפק ביד ואמרה: "זה לא יפה, רון!" הרגעתי אותם כשאמרתי: "לא, זה בסדר, אני נולדתי ככה הוריי הם אמי ג'ינו ואדי ג'נו, אני הבת שלהם". "כשאת עומדת, נגיד," הרמיוני שאלה, "זה כואב לך?" "לא," עניתי, "אני פשוט לא מרגישה את הרגליים, אם אני עומדת אני כאילו מרחפת בגללשהרגלים שלי לא יכולות לשאת אותי, אני נופלת" הרמיוני התישבה לידי, "את מעניינת מאוד" היא אמרה...

		הפרק הבא