כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי.
הקדמה קצרה: ברנדי נייטרו הוא ילד בן אחת עשרה למשפחת קוסמים. הוריו דואגים לעתידו ומכינים אותו לקראת הוגוורטס כבר שנים. "סוף סוף זה קרה. הרגע לו אני מחכה כבר מאז שאני זוכר את עצמי..." אמר ברנדי לחברו הטוב ביותר, ג'ייק. "קיבלת את המכתב מהוגוורטס? מתי בדיוק?" ג'ייק לא היה קוסם או ממשפחת קוסמים בעצמו, אבל הוא היה החבר הטוב ביותר של ברנדי, שסיפר לו הכל על עולם הקוסמים. "כן." ענה ברנדי. " אני נוסע בספטמבר." " רגע, רגע. מה זאת אומרת נוסע? לאן? מה, זו סוג של פנימייה?" שאל ג'ייק במבט מודאג. "שכחתי לספר לך פרט שולי," אמר ברנדי."הוגוורטס זו פנימייה, רחוקה מאוד מכאן, אני אחזור רק בחגים." ג'ייק שתק, הוא לא ידע כיצד להגיב. החבר הכי טוב שלו, האדם איתו חלק את סודותיו הכמוסים ביותר, פשוט יעלם לו ויחזור בחגים בלבד. 'למה הוא לא עונה...?' חשב לעצמו ברנדי. הייתה שתיקה של כמה דקות, שניהם היו עסוקים מדי בכדי לדבר, שניהם חשבו על החיים שלהם בלי חברם הטוב ביותר. "ג'ייק! בוא לאכול!" קראה אמו של ג'ייק. "אני בא, אמא!" צעק לה ג'ייק חזרה. " אני מצטער שזה קרה כך... אתה החבר הכי טוב שלי. לא רציתי שזה ידאיג אותך." הצטער ברנדי. "אני צריך ללכת, נדבר מחר," אמר ג'ייק, אך הוסיף בשקט לעצמו 'אולי.'
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תגובות יתקבלו בברכה
|